מלב אל לב ,כתות א' שלנו

היום הייתי בכתה א' בבית ספרי, יש לי שם שעת מערכת , בה אני מעבה את תכני המחנכות ,זאת אומרת אנחנו עושות את התכנון החודשי יחד ומחלקות ביננו את המשימות. את יום המשפחה מזוית הראיה של מפתח הלב החלטנו שאני עושה. ובכן באחת מכתות א' היום ישנו ילד מקסים שעד היום לא עשה כלום בשיעורים שלי. אני רואה אותם רק שעה בשבוע...כך שנמנעתי מלהכנס איתו למלחמות אבודות, באינטואיציות שלי האמנתי שיבוא יום והוא יצטרף ל"מסע שלנו"...ואם לא גם ההקשבה הפאסיבית תביא איתה תוצאות. היום עם כניסתי לכתה והצגתי את הנושא המדובר, שמתי לב שהוא מראה סימני התעניינות לא מוכרים, לאחר ששוחחנו על סוגי משפחות והצגתי את כרטיסי "מלב אל לב" הוא קיבל כרגיל את הדף,ניגש אלי ובביישנות שאל אם אני יכולה לעזור לו לקרוא כי המילים לא מנוקדות. אני קפצתי על המציאה ומייד נרתמתי למשימה, הקראתי לו את הכתוב והוא פשוט החל למלא את הקוים , במילים מאלפות על אמא שלו...שהם אוהבים לשכב אחד ליד השני במיטה שלה ולדבר על המשפחה ועל הרגשות שלו...שהוא מאד אוהב אותה ופתאום ראיתי שהוא כתב מתגעגע אלייך...מייד שאלתי למה מתגעגע? הוא סיפר לכולנו ,אני התחלתי לדמוע בלי שליטה,שאמא שלו לומדת המון זמן כבר בתל אביב היא ישנה שם "במיטות של האוניברסיטה ",כדי לשפר את מצבם הכלכלי, שהיא יוצאת ביום ראשון וחוזרת ביום חמישי ואז הוא הכי מאושר בעולם.הוא סיפר שאין לה כמעט חופשות...שלפעמים היא נשארת בעיר ואז הוא יודע שיהיה לו שבוע כיפי. אבא שלו מטפל בו לבד כל השבוע...זה קרה לפני כמה שעות ואני עדיין מסתובבת עם מועקה...כמובן שקראתי למחנכת שלו סיפרתי לה כמה מדהים הוא עבד, מחאנו לו כפיים ,חיבקנו אותו. היא ממש בכתה שסיפרתי לה מה הוא סיפר לכולנו על הגעגועים לאימו...אני לא יודעת איך יתנהג התלמיד בשיעור הבא , אני רק יודעת שהיום היה לנו נפלא ,הוא היה חלק מהקבוצה ,הוא היה שותף, הוא היה "איתנו" במלוא מובן המילה.כנראה שהיינו צריכים ל"לשלב" את אמא כדי לקרב את הילד שלה. בתקווה לבשורות טובות , אמשיך לעדכן ,אבישג