יום שלישי, 18 במרץ 2008

יוזמה פשוטה אך מקסימה של המורה למוסיקה בבית ספרנו

אני רוצה לשתף אתכם בשיעור מיוחד, ומרגש- כולו חום אהבה וכמובן הרבה נתינה .אני מלמדת בכל כתות בית הספר מוסיקה הפעם בעקבות אדר וערך הנתינה חשבתי להתחבר בדרך שלי: הקראתי לילדים בשיעור מוסיקה את השיר "חברים"- המתחיל במשפט : "חבר אחד לימד אותי לשיר ...חבר אחד לימד אותי לשמוח...." {מי שלא מכיר שירוץ לחפש ...שיר מקסים בנושא נתינה ] אחרי שהקראתי את השיר וקצת דיברנו עליו חילקתי את דפי השיר. הילדים שרו עם פלייבק שהכנתי מראש. בזמן שהילדים שרו עברתי בינהם ,חיפשתי דרך לתת ללא מילים, נתינה רגשית...לכל ילד\ה נתתי חיבוק או ליטוף חלק קיבלו לחיצת יד חמה ולחלק ליטפתי את השיער, הילדים שרו ותוך כדי המתינו לרגע שאגיע אליהם , חשתי בהתרגשות שלהם...בציפייה, הם הביטו אחד בשני עם חיוכים בקצה הפה...כאילו חיכו לחיבוק לליטוף שיקבלו מהמורה ... האווירה בכתה הייתה קסומה מלאת חום , הנתינה שלי ללא מילים איפשרה לנו לכולנו לחוש קרבה ושלווה .כשהסתיים השיעור שכולו היה מוסיקה ו"נתינה" שלי והילדים החלו אט אט לצאת מן הכתה , הם עברו דרכי וכל אחד בדרכו הודה לי: חלקם חייכו ללא מילים , חלקם ממש אמרו "תודה היה לי כיף", היה לי נעים.... הרגשתי שבעצם בלי לעשות יותר מידי עשיתי המון, חשתי שזה אפשרי לעשות זאת בעוד כתות, ואכן עשיתי...וזה עבד וריגש גם בכתות האחרות...ילדים התחברו כל כך מהר למוסיקה ולמילים לנתינה שלי...אחד הילדים ניגש אלי בסוף השיעור ואמר לי "איזה כיף זה הערך הזה "נתינה"כל המורות והילדים מחבקים ומחמיאים ומחלקים מילים טובות...שלא ייגמר לעולם"..וכמה שהוא צודק...הרי כולנו כלכך אוהבים לשמוע מילה טובה , חיזוק , חיבוק ,כשמישהו מחייך
אלינו...,אז מה הפלא בעצם ? נצחיה

ואני מוסיפה שהערך הזה כל כך מזמן ומחבר את כולם , אני שמחה שמורות מצוות בית הספרשלנו , מבינות עד כמה חשובה האינטגרציה בין המקצועות הנלמדים ,עד כמה משמעותיים החיבורים הללו ,שהילדים יפנימו שנתינה היא לא רק בשיעור"מפתח הלב" אלא שבזכות אותו ערך , ישנה הזדמנות נהדרת לחבר את המוסיקה , המדעים, התנ"ך הספרות ובכלל לחבר אל החיים עצמם...פורים שמח ,אבישג

אין תגובות: