את חווית הנתינה שחוווינו אתמול בחדר המורים לא העברתי אנוכי।זכיתי להיות שותפה בה כאחת החברות במעגל הנתינה ולא כמנחה.।חברתי הטובה איילה התבקשה להנחות קבוצת מורות כהתנסות לקראת סיום קורס התמקצעות ואני נענתי לבקשתה בשמחה ।כל חברות הצוות התבקשו להביא פריט המתקשר בעיניהן לנתינה ונאמר להן כי לא יחזרו עימו לביתן।
את הפריטים הניחה איילה על מפה במרכז החדר।
ברקע נשמעה מוסיקת שירי נתינה וקופסת הנתינה עברה בין חברות।בכל פעם שלפה אחת הבנות כרטיסיה וביצעה את המוטל עליה।אט אט התעצמו להם החיבוקים, נפתחו להן הידיים הקמוצות, נאמרו מילים,איחולים, ומחמאות...
היו שקמו לחבק,להודות להעניק।
היתה נתינה מופשטת ונתינה מוחשית, היתה נתינה מילולית והיתה נתינה בלתי מילולית...
היו פריטים יפים לעין ,היו יפים לנשמה והיו טעימים לחיך.
בסופו של דבר איילה הגדילה לעשות וחילקה לכל חברה בצוות שקית צלופן ובה אבני חצץ משוקולד להן הצטרפה הברכה :
לא כולנו חייבים לחלק יהלומים ואבנים טובות,
גם חיוך ומילה טובה יכולים לשנות ולהשפיע।
נתינה אמיתית לעולם אינה נמדדת בכמות או במשקל-
אלא ברוחב הלב של הנותן।
היתה חווית נתינה וקבלה נפלאה...
תודה לך איילה על הנתינה מעצמך ...
ותודה לצוות היקר שאני שייכת אליו।
אבישג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה