מהתרגשות להתרגשות עם מזוודת חיזוקים

אני עייפה השעה מאוחרת ובכל זאת החלטתי לכתוב।חוויות ייחודיות עברו עלי היום...בבוקר הוזמנתי לחזרה לקראת כנס למורה המקוון בו אני לוקחת חלק קטן....אספר בעצם על התפתחותי המקצועית והאישית בעקבות כתיבת הבלוג...

החזרה היתה מרגשת...נשים זרות לחלוטין ישבו מולי ואני דיברתי ושיתפתי בהתרגשות ובהטעמה...אני חייבת לשתף בעובדה שמשהו בעינים שלהן אמר "הכל בסדר" "את עושה את זה טוב ,זה עובד " התקשורת זרמה והיתה הדדית।
תוך דקות הבנתי בדיוק מה הן הציפיות ממני।אם לרגע חששתי שירצו להפוך את הבלוג שלי למשהו יבש ומדעי מייד הסתברה לי הטעות..."אנחנו רוצות שתרגשי בסיפור שלך"..."דברי מהנשמה זה בא אצלך מבפנים"...."לא נוותר על התהליך המרגש שעברת"....
יצאתי מן החזרה מחוזקת אל עבר ה"אופק" : יום עיון למנחות שגרירים....
להקשיב למנחת היום מבחינתי זו חוויה אחת גדולה।כל שיר שהיא מחברת נוגע "בבפנוכו " שלי...
עבורי להיות עימה בקבוצת שיח זו מתנה।ללמוד מצפייה בשפת הגוף המכבדת, במילים המחזקות, בהתנהגות שאינה מבקרת אלא מנסה להבין, לחקור....חייבת לכתוב כמה מילים על אוסף הנשים המרהיב הזה ששייכות לעם הזה "נשות מפתח הל"ב"...אני יוצאת מבית הספר שלי ליום העיון עם מזוודת חיזוקים מן הצוות {חיבוקים, מחמאות, תפילות, מסרונים, מבטים תומכים...על אמת} נכנסת למקום הזה בו אני פוגשת את נשות מפתח הלב ובלי להכירן אני פשוט מרגישה מחוזקת , מלאת אנרגיות טובות , פירגון ענק : "את אבישג מהבלוג? וואו כמה מרגש לראות אותך... איך את כותבת יפה, מתארת בשפה כלכך קריאה...בגובה העיניים"...
מחמם את הלב, נותן כוח {למרות שאני שפוכה} להמשיך....קוראים את הדברים היכן שהוא...
הוזמנתי להציג את מודל ההנחיה שלי...רבע שעה דיברתי ,נשאלתי , שיתפתי בשמחה ובאהבה....
ומה קיבלתי בחזרה???יותר אהבה ,יותר אמונה...ממש כמו בשיר....חודש אדר ערך נתינה...הלכה למעשה....
לילה טוב אבישג