חשבון נפש

אתמול חווינו בכיתה חוויה משמעותית שהרגשתי שאם אני לא אספר בזה היא פשוט תיגמר.
יש ימים כאלה, לעיתים אפילו רק שעות, שאנחנו מרגישות או מבינות שזו הסיבה שבגינה אנחנו פה במקצוע הזה- המורכב , המושמץ והכל כך לא פשוט...
יום כזה היה לי אתמול, נכנסתי לכיתה בשמונה בבוקר, הילדים כבר היו ישובים וקראו את קריאת הבוקר שלהם, חלקם בפינת הקריאה עמוסת הכריות והפופים, חלקם על הכסאות... השקט היה מופתי.
כתבתי על הלוח את הביטוי חשבון נפש בגדול.
חילקתי דף מידע על יום הכיפורים ובו ביקשתי להדגיש במרקר את הביטוי ואת פירושו בטקסט וערכנו דיון על המשמעות של חשבון נפש לקראת יום הכיפורים, על התנהגות שבין אדם לחברו, בין האדם לשם ,על היכולת לסלוח,על רצון לשנות ועל החרטה.
כיביתי את האור בכיתה ביקשתי מהתלמידים שיניחו ראש על השולחן ויזכרו בשנה החולפת, במעשים הפחות נעימים שחוו,
באירועים קטנים שהשאירו חותמם על לוח ליבם הקטן...
על מעשים בהם פגעו בחבר במתכוון או שלא במתכוון ועליהם לבקש סליחה.
הכיתה דממה...הילדים חשבו ,העמיקו, כל אחד עם עצמו...נתתי זמן.
לאחר כרבע שעה ביקשתי מהם לכתוב את הסיפורים
עליהם חשבו במחברת.
הם כתבו ואז חילקתי להם לבבות מנייר וביקשתי שעליהם יכתבו את הסליחה לחבר.
חצי שעה ישבו הילדים וכתבו במחברות ועל הלבבות.עם סיום הכתיבה ביקשתי שיקומו אחד אחד לפי התור ויתנו את
"לבבות הסליחה". גם המקבלים וגם הנותנים היו נרגשים.
בשלב הבא חיברתי את הפעילות לערך החודש.שאלתי אם יש זוגות שרוצים לשתף את הכיתה בתחושות שלהם, כנותן כמקבל.הזוג הראשון התנדב-שתי בנות. הן סיפרו בדיוק על מה נאמרה הסליחה, שוחחנו על סליחה מהלב עם כוונה ורצון לשנות
ולשפר {התחברנו לטקסט שפתח את השיעור} בסוף השיתוף הבנות בחרו להתחבק... כך הלאה , זוג אחר זוג הגיע למרכז הכיתה ושיתף את כולנו בתהליך הסליחה שלהם ,עלו שם דברים נפלאים .
בסוף הפעילות הצעתי למי שרוצה לתלות את "לב הסליחה" {לאחר קבלת רשות מחברו} על הקיר והנה קיר הכיתה התמלא סליחות משמעותיות לקראת יום הכיפורים.
שעתיים של חשיבה ,העמקה יישום והעצמה חוו התלמידים שלי והתמונות של המהלך והתוצרים כמובן בדרך.....
גמר חתימה טובה, אבישג