לקראת יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין ז"ל החלטתי השנה להפעיל בכיתתי את פעילות"המלחמה" עם הנייר.חילקתי לתלמידיי דפים לבנים ונקיים ביקשתי מכל אחד להביט בדף וחלפש סיבה לכעוס עליו, לאחר מכן ביקשתי שימצאו דרך להראות לדף את הכעס והתחושות הקשות כלפיו.לאחר שראיתי שהמשימה הובנה ותלמידיי באמת החלו לקמט,לקשקש, לקרוע את הדף ביקשתי מהם לעצור ,להרגע לנשום עמוק ולנסות למצוא דרך להשלים עם הדף, להחזירו למצבו הקודם,הראשוני.תלמידי הכיתה היו בהלם מן הבקשה, הם החלו לנסות לחפש את החלקים ,לחבר,להדק,להדביק לישר לגהץ....חלקם הביעו תסכול ולחץ, דיברו לעצמם ,חיפשו טיפקס ...לאחר כצמה דקות ביקשתי שיעצרו ושאלתי האם אפשרי להחזיר את הדף לקדמותו? הם ענו שלא והוסיפו שכלל שהנזק לדף גדול יותר כך גדולה אי היכולת להחזירו למצבו הראשוני.ביקשתי מהם שיתארו בכתב את כל התחושות שחלפו במוחם במהלך הפעילות מהרגע בו התבקשו למצוא סיבה לכעוס על הדף, חלקם כתבו שדימיינו שהדף הוא חבר שהעליב אותם,חלקם סיפרו שהדף הוא אח או אחות שנוהגים לריב איתם הרבה .חלקם דימיינו שזה סתם מישוה שמציק.לאחר מכן סיפרו שחשו כעס רב על הדף והיה להם מאד קשה לחזור לרגיעה כשביקשתי, התסכול שחשו כשלא הצליחו לחבר את חתיכות הדף ולגהצו גם כן נחשף בדיווחים. כשעורי בית ביקשתי שיחשבו מהי מטרת הפעילות? למה דימיתי אנוכי את הדף?ואחרון חביב מה חושבים הוריהם על הפעילות. הם חזרו למחרת עם דווחים מהשטח.הם שיתפו בתובנה שהריב עם הדף מזכיר ריב עם חבר שאתה מאד רוצה שיסלח לך אבל הוא לא סולח או סולח ולא שוכח.הם הזכירו את הסיפור של הגדר עם המסמרים שמשאירים חור כמו צלקת בלב. הם הזכירו כד שנשבר ואף פעם אי אפשר להדביק את החתיכות חזרה.
הם התחברו לפתגמים כגון:"סוף מעשה במחשבה תחילה","החיים והמוות ביד הלשון", "את הנעשה אין להשיב..." "אל תדון את חברך עד כי תגיע למצבו"
הם חיברו את הפעילות לרצח יצחק רבין,לתחושות שהיו לפני הרצח, להסתה ,לאדישות בחברה.
הם התחברו לפתגמים כגון:"סוף מעשה במחשבה תחילה","החיים והמוות ביד הלשון", "את הנעשה אין להשיב..." "אל תדון את חברך עד כי תגיע למצבו"
הם חיברו את הפעילות לרצח יצחק רבין,לתחושות שהיו לפני הרצח, להסתה ,לאדישות בחברה.
לבסוף הקריאו את תובנות ההורים מן הפעילות.
אני מרשה לעצמי לפרסם תגובה חזקה במיוחד של אמא דרורית...""מאוד אהבתי והתרגשתי מהרעיון המקורי של התרגיל,
חוויה לימודית מעצבת שבה המושג המופשט "כעס" מקבל ביטוי מוחשי ,רק בעזרת דף מחברת פשוט.
בימים בו ה"כעס" ממלא את כותרות העיתונים, אני חושבת שיש מקום לפעילות כזאת שממחישה, באמצעים פשוטים ביותר,מה הם תוצאות הכעס המתפרץ, המידי שבסופו לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ומאוד קשה (ולפעמים גם בלתי אפשרי) לתקן את הנזק ול"ישר את הדף".
אין ספק שחוויה אחת ויזואלית, לא מאיימת, ולא מפחידה שווה אלף מילים...אני בטוחה שלכל ילד שהשתתף בשיעור יישאר הזיכרון של הדף המקומט כשיצטרך להתמודד עם הכעס שלו." בעיני תגובה כזו ממחישה באופן המובהק ביותר כמה משמעותי הוא שיתוף הורים בעשייה שלנו...ולא תמיד חובה שהשיתוף יהיה פיזי בבית הספר.
חוויה לימודית מעצבת שבה המושג המופשט "כעס" מקבל ביטוי מוחשי ,רק בעזרת דף מחברת פשוט.
בימים בו ה"כעס" ממלא את כותרות העיתונים, אני חושבת שיש מקום לפעילות כזאת שממחישה, באמצעים פשוטים ביותר,מה הם תוצאות הכעס המתפרץ, המידי שבסופו לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ומאוד קשה (ולפעמים גם בלתי אפשרי) לתקן את הנזק ול"ישר את הדף".
אין ספק שחוויה אחת ויזואלית, לא מאיימת, ולא מפחידה שווה אלף מילים...אני בטוחה שלכל ילד שהשתתף בשיעור יישאר הזיכרון של הדף המקומט כשיצטרך להתמודד עם הכעס שלו." בעיני תגובה כזו ממחישה באופן המובהק ביותר כמה משמעותי הוא שיתוף הורים בעשייה שלנו...ולא תמיד חובה שהשיתוף יהיה פיזי בבית הספר.
לפעמים חזקה רמת הידיעה....להתראות אבישג
