יום שני, 30 ביוני 2008

מנהג "הפינייטה" בסמילנסקי כמעט כמו במקסיקו



רצינו בכתתי לסיים את השנה בצורה מיוחדת , אחרי מסיבת הסיום המוצלחת שהיתה לנו . אחת האמהות שבמקור היא ממקסיקו הציעה לי כבר במחצית השנה לקיים מנהג שנקרא "פינייטה" , כשידעתי שאחד התנאים להצלחת בניית הפינייטה הוא עבודת צוות {לדבריה}והתנאי השני הוא התנהגות בטוחה במהלך הפירוק שלה.ועוד שערך חודש סיון הוא בעצם העבודה הצוותית וערך חודש תמוז הוא בטחון ובטיחות הזכרתי לאותה אמא את הצעתה...היא כמובן נענתה בשמחה . ביום שלישי האחרון היא הגיעה , הילדים התבקשו להביא עיתונים מהבית. היא הביאה לכתה לב טופ , הם צפו בסרט המתאר את בניית הבובה , סוגי בובות , התהליך, המנהג {הפירוק בעיניים עצומות ועם מקל ארוך}, השיר המתאים....לאחר שהבינו מהי מטרת העבודה המשותפת חילקנו אותם לקבוצות על פי סדר התהליך : קבוצה חותכת ניירות ,קבוצה מדביקה את עיסת קמח והמים על הבלון הגדול ,קבוצה מדביקה את הניירות ,קבוצה של מובילים מקבוצה לקבוצה...נהנתי לראות אותם מבינים עד כמה כל תפקיד הוא בעל חשיבות ומשמעותי להצלחת מבצע "הפינייטה". הכתה עבדה במשך כשעתיים . ביום שישי הגיעה האמא שוב לכתה כדי לקשט עם הילדים את הבובה היפה. בביתה היא שידרגה אותה ו......מילאה אותה בממתקים. היום יום שני לפני חלוקת התעודות הגיעה האמא עם הפינייטה הענקית ,הליצנית הכתומה והיפה....יצאנו לחצר המרכזית . הילדים שרו את "שיר הפינייטה" ואחד אחד כוסו עיניהם כשהם מנסים עם מקל לפוצץ את הבובה התלויה מלמעלה....כל ילדי הכתה ניסו {צחקו ,כיוונו אחד את השני ,חיכו לרגע ההתנפלות על הממתקים הנופלים.....}....כולל אותי....לבסוף המנהלת שלנו מתי, נקראה למשימה ובכמה מכות הולמות הבובה נפתחה וממנה יצאו עשרות סוכריות ,ממתקים וחטיפים. כל תלמידי הכתה אספו לעצמם בשקיות קטנות את האוצר....החגיגה הגיעה לסיומה כמו גם השנה....תודה לכם כתתי המקסימה על רגעי הקסם...אוהבת אתכם אבישג

בטוחים בחופשה





ביום שישי קיימנו מפגש בוקר אחרון לשנה זו, נושא המפגש היה "בטחון ובטיחות" בחופשת הקיץ.ילדי בית הספר כולו קיבלו אפודים זוהרים מרכזת זהירות בדרכים שלנו מאשה. לאחר מכן נציגי כתות ה' שהם אלה שיפתחו את השנה הבאה במשמרות הזה"ב , הסבירו לילדי בית הספר את משמעות האפוד הזוהר, את הרווחים בשימוש בו ,נתנו עצות לילדי בית הספר לגבי חצייה בטוחה ונסיעה בטוחה באופניים ומייד כשהם סיימו המורה למוסיקה שלנו פתחה במופע : שיר עם תנועות המדבר על חציית כביש נכונה . כל ילדי בית הספר עמדו מול נציגות משתי כתות ה' ועשו את אותן התנועות...היה משובב לב לצפות ב 400 תלמידים רוקדים ושרים בנושא זהירות בדרכים ,עכשיו נשאר רק לקוות שילדי בית ספר סמילנסקי ישמרו על עצמם במהלך החופשה....כך גם שאר ילדי ישראל...חופשה נעימה ובטוחה אבישג

יום שלישי, 24 ביוני 2008

ציטוט: " אכן הפרס מגיע לכם בזכות ולא בחסד! עבודתכם המאומצת והמשמעותית נכרת בכל אחד מהמאמרונים שנכתבו על גבי הבלוג הזה. חדוות היצירה והאהבה הן לתלמידים והן לתוכנית קורמים עור וגידים מעל גבי הבלוג. יישר כוח לכולם בכלל ולאבישג על התיעוד המסור של התהליך כולו בפרט. תיעוד כזה מהווה "שגריר" בפני עצמו לעשייה החינוכית ולהטמעת התוכנית." עלו והצליחו אסתי דורון

אסתי יקרה,מחמם את הלב לדעת שישנם אנשים כמוך במערכת...הרי בעצם אינך מכירה אותי באופן אישי ובכל זאת מגיבה ,מתייחסת מחזקת.....תודה על כל התגובות הנעימות לאורך השנה....אחכה לך כאן גם בשנה הבאה,אבישג ובוודאי צוות סמילנסקי המסור.

יום שני, 23 ביוני 2008

אחד מרגעי השיא בתוכנית




היום נפלה בחלקנו הזכות להשתתף בטקס סיום שגרירי מפתח הל"ב לשנה זו. הטקס נערך ברוב כבוד והדר בתאטרון ירושלים", כבר אל מן ההתחלה חשתי בחגיגיות העוטפת את המעמד. הגענו לשם בהסעה כאשר הגיעו לאסוף אותנו הייתי עם עם קבוצת תלמידים מייצגת כשכל תלמיד קיבל כובע וחולצה לבנים עם הלוגו של מפתח הל"ב. קיבלנו ארוחת בוקר נחמדה בחניון בלטרון, משם המשכנו אל היעד שם התקבלנו בעוגות ומיצים. מייד עם רדתנו לאולם עמדו סביבנו עשרות "סטנדים" ועליהם הונחו פוסטרים קשיחים צבעוניים בהם השתקפה ובאה לידי ביטוי העשייה בכל בתי הספר בהם פעלה תוכנית השגרירים בשיתוף מתנאל. בלתי אפשרי היה לבחור לאן ללכת קודם , אחד יותר יפה , מעוצב ומיוחד ממשנהו....כמובן שחיפשנו מייד את הפוסטר שלנו....בתחושת גאווה ניגשנו אליו...."זה שלנו" אמרנו...הילדים הנציגים שבאו עימנו מצאו את עצמם מצולמים על הפוסטר והתרגשו....את הטקס המרשים פתחה מקהלת בית הספר "ראשונים" בנס ציונה עם השיר בת 60.הם שרו לאורך הטקס כולו וחשוב לציין שהיו מקסימים והצליחו לרגש עם קטעי קריאה בין השירים. בין לבין עלו לברך מנכ"לית משרד החינוך אישה עם נוכחות ,דיברה מן הלב , דיברה בגובה העיניים, לי באופן אישי כבר יצא לשמוע אותה ובכל פעם אני מתרשמת מהאמת הנשקפת ממילותיה....היא חולמת חלומות שניתנים להגשמה....לאחר מכן צפינו בסרט המתעד את העשייה בבתי ספר נבחרים ,למזלינו גם שם הופיעו אותם שגרירים שהצטרפו לנסיעה....הם דיברו דברי טעם וחשנו שיש על מי לסמוך בבית ספרינו, גם י"ור וועד ההורים המדהים שלנו דיבר בסרט והיה נוכח בארוע כך שחשתי שיחסי הגומלין בין בית הספר להורים מתעצמים אף בזכות הסרט הזה....בהמשך ברכו עוד מספר נכבדים אך המרגשת ביותר עבורי היתה ילדה מקסימה מבית ספר בנתניה שייצגה את כלל השגרירים וסיפרה על תרומת התוכנית לה ולבית ספרה ,יש לה אחות מיוחדת ובזכות התוכנית היא הפגישה את בית הספר של אחותה עם ילדי בית הספר שלה לפעילויות משותפות...דמעתי, עברו לחלוקת התעודות והמתנות, אנחנו קיבלנו פרס ראוי ביותר היינו בין המצטיינים. לאחר חלוקת הפרסים הופיעה בפנינו להקת טרראם ,היה מרעיש ומעורר... עם יציאתנו הביתה שאלתי את התלמידים שלנו איך היה ואחד מהם ענה "אבישג ,בשבילי זה אחד הימים המרגשים שחוויתי ....אני מרגיש שווה, אני מרגיש בעל ערך ושייך לקבוצת תלמידים גדולה ואיכותית,כי עשינו מעשים טובים" הוא הבטיח לנסח את החוויה המדהימה מנקודת מבטו....תודה למנצחת על התזמורת הענקית הזו...שבזכותה אנחנו חווים כאלו חוויות מרגשות ומעצימות ....אבישג

יום שישי, 20 ביוני 2008

זכינו בפרס עבור תיפקודנו כשגרירי מפתח הל"ב

לפני מספר ימים נודע לנו דבר זכייתינו,באופן אישי מאד מאד שמחתי,נזכרתי שכשהיינו בבית יציב במרץ וסיפרו לנו המשתלמות שם , על ה"תחרות" של השגרירים שתעודד הפעלת ילדים על ידי ילדים ,אני מייד באותו מעמד אמרתי לעצמי "אנחנו חייבים לקחת את זה,זה שלנו,אנחנו ניקח את הפרס הגדול...." החברות שישבו קרוב אלי ,הביטו בי די המומות,מאיפה הביטחון הזה?אני מייד הסברתי שאני פשוט מכירה את המנהלת שלי,מכירה את הצוות שלי ,מכירה את רכזת המועצה שלנו\,ויודעת הכי הכי עמוק שהן איתי ,שפשוט צריך לפרסם ולתת שם וכותרת למה שנעשה ממילא ,שפתאום מישהו מעריך את מה שאנחנו כבר שנים עושים,בהפסקה בבית יציב ,צלצלתי למנהלת שלי ועם כל ההתלהבות סיפרתי לה....המשפט הראשון שהיא אמרה לי:"ברור שאנחנו הולכות על זה ,זה שלנו...."היתה לידי חברה טובה ששמעה,היא לא האמינה ,מה בכזו מהירות החלטתן שאתן נכנסות לזה?ידעתי ידעתי שיש לנו את כל הבסיס המוצק והבטוח כדי להריץ רעיון גדול שכזה...היום עברתי בין חברות הצוות שלי ובאופן אישי סיפרתי לכל אחת על הזכייה, היה לנו בבוקר משחק מחניים מורות מול תלמידים עליו אספר בפוסט הבא....ואין לתאר את ההתלהבות בה התקבלה הבשורה , חלקן חיבקו אותי, אמרו מילים כמו "אין אין מגיע לנו "..."וואו אין כמוך גאה בך"....את גדולה , מה את אומרת? זה היה ברור...."ואפילו יו"ר וועד ההורים חיבק אותי ואמר "כל הכבוד גאה בך...."ומה אני אומרת?גאה בכן חברותיי המקסימות ,גאה להיות חלק מהצוות המופלא הזה שעם כל העומס לקח על עצמו ובגדול את הפרויקט ,ומורות א' שכלכך שיתפו פעולה , מורות ב' שפשוט עבדו ללא הרף מפתח הלב מפתח הלב...."ומורות ג' שהתחננו לתור תלמידהן להפעיל...ומתי תביאי מצלמה...???ומורות ה' ו' שהסכימו להכניס שגרירים בכל פעם מחדש להדריך ולהפעיל...ורכזת המועצה האנרג'ייזר שלנו שפשוט לא הפסיקה לחשוב עם חברי המועצה על הרעיונות היצירתיים ....." אני אוהבת אתכן ומקדישה לכולנו את הפרס הזה כי מגיע לנו....ביום שני הקרוב נצא משלחת מכובדת לטקס בה יכללו :"מפקחת בית הספר, מנהלת בית הספר , יו"ר וועד ההורים,3 תלמידים המייצגים את השגרירים ואנוכי....כולנו נתפנה לכמה שעות מהמולת בית הספר והימים האחרונים....לטובת הטקס המסיים את פעילות השגרירים. אם אתן רוצות לדעת אם היה כדאי, התשובה היא כן כן כן, גם אילולא היה מוגש פרס או אילולא היינו זוכים בו , היה שווה להיות שותפים לעשייה כזו רחבה ,לצפייה בילדים מפעילים ילדים בכזו אמונה ביכולתם , ובכזו הצלחה....אני מקווה שהתוכנית הזו תמשיך להפתיע ולרגש..."אלי אלי שלא ייגמר לעולם....." שבת שלום אבישג

יום שישי, 13 ביוני 2008

בוקר של כבוד וכיבוד -כבוד למי?לסבים ולסבתות של ילדי בית הספר






הרעיון כולו החל לאחר חג הפסח...חשבתי על סבי הזקן והאהוב שבליל הסדר ישב מעט עצוב בכסאו....אימי אמרה לי שוודאי על סבתי ז"ל הוא חושב...מתגעגע...חשבתי לעצמי מה היה משמח אותו ? מה היה מכניס קצת שמחה והתרגשות אל חייו ?....ואז עלה במוחי הרעיון לעשות משהו אחר....חדש , משודרג לסבים ולסבתות של ילדי בית הספר שלנו...ערך הכבוד מזמן לנו כלכך הרבה אפשרויות...שיעורר אותם ,שייתן להם סיבה להתלבש יפה, להתכונן להפתעה מרגשת שקשורה בחיי היום יום של נכדיהם....כמובן שהגעתי למנהלת שלי עם רעיון קטנטן...פיצפון...מתוככי חדרה הנעים והפתוח החל לו כדור השלג להתגלגל ולהתגלגל ,כשכל מורה בצוות זורקת רעיון, תוספת , מציעה עזרה , לאחר מספר ימים התכנון היה כמעט מושלם , נשאר התאריך והביצוע....החלטנו לדחות לאחרי שבועות כדי לנוח קצת מן הטקסים יום השואה, יום הזיכרון וכו'...בדיעבד זה היה נכון ,ילדי המקהלה , החליליות והרקדנים הוסיפו לעצמם לרפרטואר שירים חדשים ולחנים וריקודים וכך היה לנו מה להראות....המורה למוסיקה ואני ישבנו יחד על התוכנית{עבודת צוות לא?} בחרנו שירים ל"שירה בציבור", מורות נוספות בצוות דאגו לכיבוד {עוגות ,פירות ומים קרים}הורים כישרוניים ומשתפי פעולה הכינו פרחי אוריגמי עם ילדיהם ותרמו לנו כדי שנחלק לאורחינו החשובים... הבוקר החל תופס נפח ומתעבה....הוצאנו הזמנות יפות , התכוננו כולנו לחגיגה הערכית הקרבה....מה אגיד ומה אספר...הביצוע עלה על התכנון, ההתרגשות היתה בשיאה...כל יום הגיעו עוד ועוד אישורי הגעה ל"ארוע" לא יכולנו למנוע מאף סבתא את האושר וההתרגשות ולכן אפילו בבוקרו של יום שישי זה...עוד הגיעו מספר אישורי הגעה...הגיעו סבתות מלוד, מן הערבה ,מתל אביב , הוד השרון,אפילו מנתניה...כולם באו כדי להיות שותפים בבוקר מיוחד זה...ואכן הגיע לו הבוקר. אט אט נכנסו החביבים - לבושים למשעי ,מעונבים וחגיגים, ממש תצוגת אופנה לגיל השלישי,ילדי המועצה ליוו אותם למקומות הישיבה , שולחנות "טברנה יוונית" שסודרו במרחב המקורה עם מפות לבנות, פירות, מים....המקום החל להתמלא עד כי היינו צריכות להוסיף עוד ועוד כסאות....סוף סוף התחלנו ,ילדי המקהלה פצחו במחרוזת שירי חיים נחמן ביאליק ,לאחר מכן תזמורת החליליות ניגנה שני שירי עם,ילדים הקריאו טקסטים על הקשר המיוחד עם סבתא וסבא אז הגיע תורה של המנהלת שלנו...אצילית ותמירה הגיעה למרכז הבמה, הקריאה ודיברה ללא הנד עףעף על התוכנית המדהימה ,על הערכים , על העשייה החברתית הענפה ,על הקשר עם סבתות וסבים ,ריגשה את כולם ואף הצחיקה בחוש ההומור שלה....לאחר שסיימה הזמינה את אחת הסבתות לדבר באופן אישי על מה שהיא הרגישה כשקיבלה את ההזמנה ל"אירוע"{ביקשנו ממנה מראש להכין משהו משלה} הסבתא המדהימה הזו סיפרה כלכך במדויק על רגשותיה...כיצד התפלאה בתחילה על פשר ההזמנה אבל אז נזכרה במה שהילה נכדתה סיפרה לה...על התוכנית החודשים העבריים והערכים וזה מאד התחבר לה עם כבוד לסבתא וסבא....היא הודתה לנו בשם כל הסבתות והסבים....אחריה הופיעו בנות בריקודים מקסימים ובאותו רגע שהסתיים הריקוד כל הנכדים הופיעו מכל העברים עם פרחי אוריגמי וברכות שהוכנו מראש והגישו לסבתות ולסבים שלהם, היתה התרגשות בקהל.... והחלה השירה בציבור:"על הדבש ועל העוקץ","עוד לא אהבתי די","כאן נולדתי."..כולם שרו יחד ומחאו כפיים היה מ ק ס י ם ....ילדי המועצה החלו להוציא עוגות על צלוחיות והגישו להם, כולם אכלו נהנו וצחקו...ניגשו אלינו להגיד תודה ולפרגן, ומהי ההפתעה לה ציפו כולם? ריקוד הציפורים כל נכד\ה עמדו מול הסבים \סבתות ורקדו יחד עם התנועות ...היה פשוט מאלף לראות את החגיגה הזו

אני חייבת לציין את העזרה הרבה של חברותיי לצוות שבאו מוקדם לעזור בארגון ,נתנו יד וסייעו בכל, סידרו
ניקו,הביאו קערות להגשה נאותה ,שאלו, חיבקו, תמכו ולבסוף ידעו לתת את המילה הטובה והפרגון הגדול, היה בוקר מרשים ביותר שאני בטוחה שעוד שנים רבות ייחרט בזכרונם של התלמידים המורות ובעיקר הסבים והסבתות שלהם...."כבוד אייר" הפך מרעיון קטן עמוק וחבוי בראש ל"אירוע"יוצא דופן....שבת שלום אבישג


יום רביעי, 11 ביוני 2008

חידון מפתח הלב -כתות א' שלנו

היום התבקשתי ללמד בכתות א' עם עוד מורה ללא תכנון מוקדם
הנה נכנסו הילדים התיישבו על השטיח ושאלו מה נעשה היום? האמת שבתחילה חשבתי לספר להם סיפור כי זו
באמת שכבה מדהימה...אבל אז עלה במוחי רעיון...שיתפתי את המורה שהיתה איתי ברעיון וגם היא התלהבה ,החלטנו לעשות להם חידון ,החלטנו על החוקים, הכנו טבלת ניקוד והתחלתי לשאול אותם שאלות רבות ומגוונות ,לדוגמה: באיזה חודש היה הערך שונות? איזה ערך היה בתשרי? תנו לי דוגמה ליישום הערך כבוד בכתתך, כיצד בא לידי ביטוי ערך הנתינה בבית הספר? תנו לי פתגם הקשור לכבוד, פתגם הקשור לנתינה ,סדר פסח בית ספרי לאיזה ערך התקשר וכיצד? הילדים ענו מקסים על השאלות ,כל קבוצה בתורה...הגענו לתיקו 9 נקודות לכל קבוצה , זאת אומרת שהיו 18 שאלות עם תשובות נכונות ואז אמרתי להם שאני אספר סיפור , בתוכו אשזור התנהגויות מבטאות ערכים מן התוכנית ,כל קבוצה תרשום את הערכים שזיהתה ולאחר מכן נבדוק לאיזו קבוצה היו יותר ערכים וכמובן שעליהם להסביר את הקשר שלהם לסיפור, הייתם צריכים לראות 60 ילדים מרותקים לסיפור שלי....על מלך עשיר ואורח עני....התנצלות, נתינה וכבוד....הילדים לא הפסיקו לכתוב....בסופו של דבר קבוצה אחת זיהתה 4 ערכים והשנייה 3 ערכים ,המנצחים הסבירו את כל הערכים שמצאו....היה מקסים לשמוע ילדים בכתה א' מדברים בשפת מפתח הל"ב....ערכים ,דרכי התנהגות , פתגמים גם המורה שהיתה איתי נהנתה ביותר מן הדיון הפורה....היה ספונטאני אבל שווה....אבישג

יום ראשון, 8 ביוני 2008

טקס שבועות לבן מקסים מסמל עבודת צוות ,שיתוף,מעורבות חברתית, כבוד ועוד...




ביום שישי הצגנו שתי כתות ד' בפני בית הספר שלנו טקס שבועות חגיגי ולבן.התפאורה היתה מדהימה, הטנאים היו מלאי כל טוב הבנים נראו כמו מלאכים לבנים והבנות נסיכות אמיתיות ,כל אלו חברו יחדיו לעבודת צוות מפעימה ויצרו מארג נפלא של חצי שעה קסומה ובה : ריקודים ,טקסטים מן המקורות , תיפופי תופים,חישוקים צהובים כשיבולים , שבעת המינים חיים וירוקים,זרים מקסימים לראשים ורונדו עם ילדי הגנים . כל זאת לא היה מתאפשר לולא שיתוף הפעולה בין שתי מחנכות הכתות חלוקת התפקידים בין ילדי הכתות השונים , שיתפנו בתכנון את המורה למוסיקה -שנתנה את הטון המוסיקלי ואת רצף התנועות בריקודים השונים ,שיתפנו את המורה לאומנות שעיצבה את התפאורה שהותאמה בדיוק מופתי לתכני הטקס, ההורים שהוזמנו להיות שותפים לחגיגה הלבנה והשמחה התוצאות לא אחרו לבוא הכל דפק כמו שעון ,קיבלנו מחברותנו לצוות מחמאות רבות על הטקס המרשים השירים המרעננים , האחידות בשירה ובריקודים ,הרונדו עם הקטנטנים מהגנים ,בלי שום ספק התכנון והחלוקה בין נושאי התפקידים הפיקו את ההצלחה הכבירה.הצילום הכתתי המשותף והשמח הוא הראיה לכך...חג שמח ,אבישג