יום רביעי, 30 בינואר 2008

מלב אל לב ,כתות א' שלנו

היום הייתי בכתה א' בבית ספרי, יש לי שם שעת מערכת , בה אני מעבה את תכני המחנכות ,זאת אומרת אנחנו עושות את התכנון החודשי יחד ומחלקות ביננו את המשימות. את יום המשפחה מזוית הראיה של מפתח הלב החלטנו שאני עושה. ובכן באחת מכתות א' היום ישנו ילד מקסים שעד היום לא עשה כלום בשיעורים שלי. אני רואה אותם רק שעה בשבוע...כך שנמנעתי מלהכנס איתו למלחמות אבודות, באינטואיציות שלי האמנתי שיבוא יום והוא יצטרף ל"מסע שלנו"...ואם לא גם ההקשבה הפאסיבית תביא איתה תוצאות. היום עם כניסתי לכתה והצגתי את הנושא המדובר, שמתי לב שהוא מראה סימני התעניינות לא מוכרים, לאחר ששוחחנו על סוגי משפחות והצגתי את כרטיסי "מלב אל לב" הוא קיבל כרגיל את הדף,ניגש אלי ובביישנות שאל אם אני יכולה לעזור לו לקרוא כי המילים לא מנוקדות. אני קפצתי על המציאה ומייד נרתמתי למשימה, הקראתי לו את הכתוב והוא פשוט החל למלא את הקוים , במילים מאלפות על אמא שלו...שהם אוהבים לשכב אחד ליד השני במיטה שלה ולדבר על המשפחה ועל הרגשות שלו...שהוא מאד אוהב אותה ופתאום ראיתי שהוא כתב מתגעגע אלייך...מייד שאלתי למה מתגעגע? הוא סיפר לכולנו ,אני התחלתי לדמוע בלי שליטה,שאמא שלו לומדת המון זמן כבר בתל אביב היא ישנה שם "במיטות של האוניברסיטה ",כדי לשפר את מצבם הכלכלי, שהיא יוצאת ביום ראשון וחוזרת ביום חמישי ואז הוא הכי מאושר בעולם.הוא סיפר שאין לה כמעט חופשות...שלפעמים היא נשארת בעיר ואז הוא יודע שיהיה לו שבוע כיפי. אבא שלו מטפל בו לבד כל השבוע...זה קרה לפני כמה שעות ואני עדיין מסתובבת עם מועקה...כמובן שקראתי למחנכת שלו סיפרתי לה כמה מדהים הוא עבד, מחאנו לו כפיים ,חיבקנו אותו. היא ממש בכתה שסיפרתי לה מה הוא סיפר לכולנו על הגעגועים לאימו...אני לא יודעת איך יתנהג התלמיד בשיעור הבא , אני רק יודעת שהיום היה לנו נפלא ,הוא היה חלק מהקבוצה ,הוא היה שותף, הוא היה "איתנו" במלוא מובן המילה.כנראה שהיינו צריכים ל"לשלב" את אמא כדי לקרב את הילד שלה. בתקווה לבשורות טובות , אמשיך לעדכן ,אבישג

יום שבת, 26 בינואר 2008

טו בשבט בכתות ג'

אני רוצה לשתף בערב מקסים שחוו ילדי והורי כתות ג' בבית ספרי.מעבר לשיתוף ,מה שלי באופן אישי קסם הוא הקשר המודגש שעשו המחנכות בין החגיגה לבין התוכנית שלנו: מפתח הל"ב. ולהלן התיעוד:"התכנסנו בערב חגיגי זה כדי לחוש את הביחד ולחוג את טו בשבט כהלכתו. אמרו חכמינו "כי האדם עץ השדה" ובמה משול האדם לעץ? בנתינה , בצמיחה , בפירות שהם ילדינו המקסימים ,פירות רעננים וצעירים הזקוקים לאדמה פוריה ומשובחת שאתם ההורים אחראים לדשן בערכים ודרך ארץ. תפקידכם כהורים כמו אמא אדמה לתת את המרכיבים החשובים לגדילה נכונה אך כמו בטבע לתת גם את האפשרות להנות באופן עצמאי מאור השמש הטובה וגם מפגעי מזג האויר, כך ילדיכם ילמדו למצוא את דרכם בחברה ובחיים בכלל. חודש שבט מביא עימו ערך חשוב מאד: האחריות - שמצטרף לשורה של ערכים עליהם אני שמים דגש בלמידה בשנה זו דרך התוכנית שכולכם מכירים "מפתח הל"ב. מהי אחריות ? הילדים יודעים לומר ממש יפה-לסיים משימות, להגן ולשמור על סביבה מטופחת , לעזור לחבר, בקהילה מאורגנת היטב נסמכים האנשים זה על זה ותומכים זה בזה. כל חבר בקהילה הופך משמעותי יותר. הערבות ההדדית מתגברת והיחד מקבל את תחושת הביטחון שמקנה לו הקהילה, הלוואי ונקיים את הביטוי"וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו."כאן בעצם התחילו המחנכות של כתות ג' את הסדר כהלכתו. ההורים נתבקשו לכתוב מאחורי "עלים" מסול ברכות עבור ילדיהם וכל ילד קיבל את "העלה" שהוריו כתבו לו. את הסדר ליקטה וערכה אחת המחנכות ואמא מכתתה הדפיסה בצבע לכל משפחות הכתה ...החוברת יצאה מדהים, מלאה גם בשירי הארץ, ברכות, ציטוטים ותמונות מדהימות. ילדים סיפרו לי בבוקר למחרת שזו המסיבה הכי מרגשת שחוו לאחרונה ובשבילי באופן אישי ,זה שההורים הבינו את הקשר המקסים לתוכנית ולערך החודשי, חיזק את הידיעה שהדברים עובדים,"גם בערב לא רק ביום"...שבוע טוב אבישג

טו בשבט בבית ספרי

שבוע טוב ,היום אני רוצה לספר על חגיגת טו' בשבט בבית ספרי.הבוקר החל באירוח 2 גני ילדים לטקס החג בהשתתפותם של ילדי כתות א' שלנו. הוזמנו כל ילדי בית הספר לטקס , התיישבנו ,המנהלת שלי פתחה את הטקס"בהפתעה"היא החלה לדבר על תוכנית נהדרת שעוברת כחוט השני בכל כתות בית הספר וצוברת תאוצה מחודש לחודש , הוסיפה את ערך האחריות והדגישה את הקשר בין העץ לאדם...האחריות לסביבה ולחובה שלנו לשמור ולטפח אותה. כל המורות הסתכלו עלי במהלך דבריה ואני חשתי תחושת התעלות ,המנהלת שלי בחרה להציג את החג דרך עיני התוכנית שלנו...לא סתם חג לאילנות, אלא דרך ערך האחריות...זה נשמע היה כל כך טבעי לכולם. כשסיימה לדבר הסתכלה עלי וחייכה היא ידעה שאתרגש ...הטקס של כתות א' היה מקסים חצי שעה של מילים ומנגינות ,פסוקים וציטוטים של חכמינו. הילדים רקדו ושרו והיה באמת מחמם את הלב לראות את הקטנים הללו שרק היגיעו מרגישים כל כך שייכים ובוגרים. כשהסתיים הטקס ילדי הגנים הוזמנו לפעילות משותפת עם ילדי כתות א' בכתות. לדברי המחנכות היה שיתוף פעולה והרבה פרגון והודיה מצד הגננות. לאחר הטקס אני ומקבילתי חגגנו יחד שתי כתות ד'שלנו את סדר טו בשבט אנחנו ארחנו אותם לארוחת חג שכללה פירות יבשים יין תירוש, עוגות{הם הביאו חלק ואנחנו חלק},שירי חג וחידון לטו בשבט, היתה אוירה קסומה ,שרנו יחד צחקנו, שעתיים ארך הסדר ואנו המחנכות חשנו שתרמנו לגיבוש השכבה. באותן שעות חגגו גם שתי כתות ב' סדר טו' בשבט משלהן באחת הכתות וגם משם נשמעו שירים,טקסטים וגיבוש שכבתי מקסים. לבסוף חגגו כתות ג' בערב עם ההורים חגיגת טו' בשבט אמיתית ומיוחדת שלה אייחד את הפוסט הבא
אני רק רוצה להוסיף שכל בית הספר שלנו חגג את החג מהמקום של יחד,לארח ,להתארח,לעשות משהו למען האחר"מעורבות חברתית"ואין לי ספק שלתוכנית מפתח הל"ב היתה השפעה אדירה על החלטות אלו. להתראות בפוסט הבא אבישג

יום שני, 21 בינואר 2008

ביקור מדריכת חינוך סביבתי בכתתי

אני רוצה לשתף בביקור שהיה לי היום ,ליתר דיוק שני ביקורים , אחד חם ,מרגש נעים ומחזק והשני דידקטי יותר. הראשון היה של מדריכה מאד חשובה שקשורה לתוכנית שלנו"מפתח הלב" היא באה לשמוע ,לייעץ ,לתת מניסיונה למקד ,אך לדעתי בעיקר להקשיב. היא היתה מדהימה, שפת הגוף שלה העבירה מסר של רוגע ונינוחות. היא לרגע לא באה לבדוק את בית הספר או אותי כרכזת, היא באה ללמוד עלינו ,לקבל מאיתנו, שיקפה לנו את הייחודי לנו ...ניסתה לתת משמעויות עמוקות לחיבורים שלנו, היתה שעה של דיאלוג פורה בגובה העיניים. במהלך השיחה שלנו נכנסה לחדר המנהלת שלי "בעלת"הביקור הבא בכתתי "גברת חינוך סביבתי" ג'ינג'ית לוהטת מלאת אנרגיות וחיוניות. היא נכנסה לכתתי לראות שיעור בנושא החנוך הסביבתי ואני מה אם לא אראה שיעור מתוך התוכנית שלנו ? בחרתי להציג את טיפות החיסכון במים כתה ד' - ערך האחריות ... כששמעה המדריכה הראשונה על השיעור שאני עומדת להציג מייד ביקשה רשות להצטרף לביקור...כלכך שמחתי על ההזדמנות שניתנה לי...מפני שלא התכוננתי לכך וכל מה שהן תראנה יהיה אמיתי "און ליין" .הן נכנסו לכתתי המקסימה {זו היתה חצי כתה כי היה לנו שיעור אומנות במקביל} הילדים שלי ישבו ב 3 קבוצות הטרוגניות, חיברתי לשיעורים הקודמים {האגם הנדיב, האסיפה הדחופה, בזבוזי המים...}והם התבקשו למלא את דפי "הברזים" ,הם ענו על כל השאלות ששאלתי...ואז התבקשו להמציא סיסמאות לחיסכון במים ,שייתלו ברחבי בית הספר ויושרו בשיעור מוסיקה עם התחברותה של המורה למוסיקה בעניין חוקי החמשיר. בשיעור שלה הם ילמדו את החוקים המיוחדים לכתיבת חמשיר.את הסיסמאות שיצרו יהפכו לג'ינגלים שיושרו במסדר הבוקר וייכנסו לאתר הבית ספרי. התלמידים היו מדהימים ,שיתפו פעולה עבדו יחד ,התוצרים היו מקסימים. מדריכת החינוך הסביבתי מאד נהנתה מהכתה...העירה שהם שולטים יותר במושגים החברתיים מאשר במושגים מתחום איכות הסביבה...המדריכה שלנו לדבריה נהנתה מן הדינמיקה החברתית בקבוצות, העבודה הנעימה ,השקט שהיה גם כשאני האזנתי להארות... הרוויחה שיעור מקסים נהנתה ואף אנחנו נהננו מנוכחותה המלבבת ,הנעימה והמיוחדת
לבסוף אפילו קיבלתי חיבוק חם ותומך שנותן אנרגיות נהדרות להמשיך ולעמול למען הצלחת התוכנית והפצתה.

יום שבת, 19 בינואר 2008

כתות א' ועניין האחריות

ביום רביעי האחרון נכנסתי לכתה א' במהלך שיעור בנושא אחריות-מפתח הלב.המורה בדיוק שוחחה איתם על מהי אחריות בעיניים שלהם . הילדים אמרו דברים מדהימים שלי באופן אישי חידדו מאד את תפיסת האחריות בגיל כלכך צעיר.ילד אחד
אמר "לי יש חיית מחמד ואני אחראי לתת לה אוכל "שאלתי אותו מה נותנת לו העובדה שהוריו סומכים עליו עד כדי כך...והוא ענה שבהתחלה אביו ליווה אותו בכל העניין ורק אחרי שהוריו הבינו את מידת אחריותו נתנו לעשות זאת לבד והוא מרגיש גאה בכך.ילדה אחרת סיפרה שהיא אחראית על אחותה הקטנה כשאמה יוצאת להביא עוד אחות מחוג , היא כלכך זרחה. המחנכת ביקשה מהם שיציירו את מה שהם מרגישים בקשר לאחריות שלהם...והציורים היו פשוט מדהימים. ילדים שם ציירו פרצופים מאושרים ומדליות מוזהבות וחלקם ציירו אמא ואבא מחבקים ילד...הכותרת היתה מה זו אחריות בשבילי? ומתחת הציורים היפים. השיעור היה מקסים ,הילדים זרחו כי העלנו למודעות את יכולותיהם...כישוריהם {לוא דווקא הלימודיים}הם הרגישו שמישהו שם לב לדברים הכלכך מובנים מאליהם ביום יום
בשיעור הבא הם ידברו בדבר האחריות לסביבה נקייה.אשתף אם תהיינה תובנות מיוחדות, שבוע טוב אבישג

יום חמישי, 17 בינואר 2008

הטיול השנתי לצפון-מכתב למחנכת הכתה

שלושים ושש שעות של אושר מיוחד חוותה בתי.
עטופה במעיל ,בצעיף ובאהבתם של צוות חינוכי מדהים,אוהב ומקבל,מחפשת ומוצאת את מקומה שלה בתוך חברת הילדים איתם גדלה.פתאום בשנה האחרונה חל שינוי ,פתאום למדו לקבל...פתאום יום הולדת הפתעה...קניון עם חברות, מתנות אישיות???במתלול הנחל נהנתה ד. להשיב אהבה "ועזרה" לאלה שכל השנה עוזרים לה. היתה מאד גאה בעצמה עם אור בוקר , על שעברה את הלילה עם בנות כתתה. התרגשה עם כולם בתל חי מסיפורי הגבורה והכאב וכמובן נהנתה להיגעל עם חבריה מהשפמנונים בשמורת החולה...ניכר היה עליה ללא ספק שעם המשפחה הזו ,משפחת סמילנסקי", למרות כל הקשיים ,המשברים, והתסכולים של היום יום ,בסופו של יום ממש טוב לה. ברור לכולם כי טיול טוב דורש עבודת הכנה וזו ללא ספק התרחשה...הכל היה מתוזמן להפליא, ובי כמובן נוגעת בעיקר ההתייחסות המופלאה של המחנכת , הילדים והמורות האחרות בטיול למצבה הרגשי והמיוחד של בתי. אין ספק נשות חייל ,תודה לכן על זיכרון ילדות מופלא לבתי האהובה.אמא
ואני מוסיפה :אותה מחנכת עבדה המון בחודשים האחרונים ,צמודה לתוכנית שלנו..הדלקת נרות בכל בית,תפקיד לכל תלמיד...אני בטוחה כי "קסמים"לא מתרחשים במערכת החינוך ד. וחבריה הרוויחו השנה מן התוכנית הנפלאה שלנו...אבישג

מחנכת כתה ו' סיפרה ואני תיעדתי

הסיפור של ד.

ד.ילדה משולבת בכתה רגילה. בעלת קשיים מאובחנים רבים. במהלך השנים ניסתה ד. לעצב את מקומה
החברתי בכתה אך נתקלה בלא מעט דחיות לאור ההתנהגויות החריגות אותן הפגינה בחברה.
החל מהשנה שעברה, החלה מחנכת הכתה לקיים בכתה פעילויות מגוונות לשיפור האקלים הכתתי.
השנה , רבות בזכות התוכנית המובנית "מפתח הלב" , חל שיפור עצום בתחושת השייכות של ד. לכתה.
תחושת שייכות זו התעצמה בחודשיים האחרונים כאשר הכתה התארגנה לפעילות גיבוש {שיתוף והשתתפות} ויצאו יחד לצפייה בסרט. הילדים אספו את ד.מביתה , אימה סיפרה בדמעות שמעולם ד.לא יצאה מביתה בלעדיה .הפעילות היתה נעימה ומוצלחת ד. לא הפסיקה לדבר על המפגש גם שבועות אחרי...
מספר ימים לאחר מכן ביוזמה משותפת של המחנכת וילדי הכתה, חגגו לד. מסיבת יום הולדת הפתעה בכתה,כל ילד הביא משהו...האם אפתה עוגה...כתבו לה ברכות מרגשות ואפילו מספר בנות קנו לה מתנות סימליות... ההתרגשות היתה אמיתית....{שונות....}

סוף סוף ד. הרגישה שייכת
מחנכת הכתה של ד. קיבלה השבוע מכתב מאמה של ד.לאחר טיול שנתי בן יומיים אליו יצאה ד. בליווי אמה. את המכתב אכניס בפוסט הבא . נא להכין טישו...אבישג...

יום שני, 14 בינואר 2008

ההתחברות של המורה למוסיקה לתוכנית שלנו

כמורה למוסיקה המלמדת בכל הכתות בבית הספר אני מתחברת בכל חודש לערך המרכז ,אם דרך שירים הקשורים לערך, אם דרך מלחינים הקשורים לערך. הפעם בכתות ה' בחרתי להתחבר לחודש טבת "60 שנה למדינה בסימן הצלחות והישגים" דרך יצירה מוסיקלית- "סוויטה ישראלית".
...ובכן תוכנית " מפתח הלב" – בסימן 60 שנה למדינה –הצלחות והישגים הייתה הזדמנות "להוציא מהמגירה" את היצירה המוסיקאלית – "סוויטה ישראלית " של שלמה גרוניך ולגלות יחד עם תלמידי כיתות ה' את אחד הניצחונות הכבירים שהיו עוד מלפני קום המדינה והוא נמצא על סדר יומה של החברה הישראלית עד היום – 60 שנה אחרי. יצירתו של גרוניך חשפה בעיני התלמידים את כור ההיתוך הישראלי את השונות והמורכבות שבתרבות הישראלית יחד עם זאת כוחנו כמדינה וכעם מלוכד- לא ניצחונות של מלחמות ולא הישגים בעקבות גילוי מדעי אלא היכולת שלנו כמדינה להכיל עם שמפוזר בכל קצווי העולם מדבר בלשונות רבות והיכולת עם כל הקושי להסיר את המחיצות ולהתלכד, להיות ולחיות יחד. התובנה המרגשת והמשמעותית שחוו התלמידים הובילה את השיחה ללמידה בה אנו שונים זה מזה בהעדפות שלנו , בתחביבים , באופי וכדומה ובכל זאת מלוכדים ככיתה. הילדים נתנו דוגמא : כשהם רוצים לנצח במשחק כדורגל ...דיברנו על הקשיים ואף היו הצעות לפתרונות להתמודד עם הקשיים.
תלמיד אחד תאר את המדינה כשרשרת מלאה חרוזים כל חרוז מיוחד, שונה , צבעוני ואחר מהשני אך השרשרת כולה יפה חזקה ומלוכדת.
בסיכומו של דבר זו היתה הזדמנות נהדרת לעסוק ביצירה המדהימה של גרוניך ולקשר אותה לנושא בו עוסקים כל ילדי בית הספר, בכך לחבר גם דרך שיעורי המוסיקה את הילדים לתהליכים הבית ספריים.

יום שבת, 12 בינואר 2008

ארוחת בוקר ישראלית-כתות א' מארחות את כתות ב'- וואו

לפני שבועיים הוזמנתי לארוחת בוקר על ידי מחנכות כתות א' ב' בבית הספר שלנו...הגעתי ואורו עיניי. 70 ילדים ישבו סביב שולחנות הכתה {בכל כתה היו בעצם שתי כתות} שרו שירי ארץ ישראל ...אכלו מאכלים ישראליים ,והאוירה היתה קסומה. ביקשתי מחברותיי המחנכות תיעוד של הארוחה כי אני הגעתי רק לביקור קצר......"כיתות א' רצו להודות לנו על העזרה בקישוט הכתה לכבוד מסיבת חנוכה {מעורבות חברתית חשוון}...היה מקסים
,המורה התייעצה עם התלמידים וביחד החליטו להזמין אותנו לארוחת בוקר ישראלית מזינה בתפריט- מלווח , ביצה, עגבניה מרוסקת, גבינות ושתיה קלה שהילדים הביאו מהבית והסייעות טיגנו במטבח מרחב כתות א' . היה תאבון רב,"רצו" כמויות של מלווח,,,שרנו שירי ארץ ישראל{בעקבות 60 שנה למדינה עם שירונים כשהמורה למוסיקה ניגנה} ,הודינו להם ואנחנו כבר
מתרגשים לקראת המפגש המשותף הבא שיהיה , בסימן יום המאה...
שיתוף הפעולה והעשיה המשותפת של ילדי א ו-ב' תורם לאקלים תומך ,עוזר לילדי א' להרגיש שייכים, מחזק
את ,הקשרים ואת הביטחון שלהם.ילדי ב' מרגישים בוגרים ואחראים וכולם יוצאים נישכרים." יישר כוח למחנכות א' ב'
ואני כבר מחכה לתיעוד המפגש הבא...שבוע טוב אבישג

יום רביעי, 9 בינואר 2008

אחריות-כתה ד'

היי ,רוצה לשתף בשיעור הפתיחה לחודש שבט אצלי בכתה.קראתי את ההצעה לבירור תפיסות עולם , אהבתי את המודל עם הציר של עשייה ואכפתיות והחלטתי ללכת על זה., למרות החששות שבהתאמה לגיל ולרמת הבגרות .פתחתי בשאלה מה זו אחריות בעיניי?הילדים כתבו בקלסר דברים מדהימים: מסירות, מחוייבות, מעשה מתוך בחירה , רצון לתת ,לתרום ,להיות מוערך, שייך, התנדבות,עשייה הכי טוב שאני יכול פחד מלפשל...אספנו הכל בלי שיפוטיות למאגר שלם. שירטטתי את הציר המדובר, התחלתי לאט לאט להסביר את המושגים עשייה ,אכפתיות, נמנע מאחריות...כשנדמה היה לי שהדברים שוקעים אט אט שאלתי אם יש מישהו שרוצה למקם את עצמו על הציר...חיכיתי חצי דקה , רציתי לחדד את השאלה אבל אז הרים תלמיד שלי את ידו ואמר אני! מייד התכווננתי אליו עם כל תשומת הלב חייכתי וחיכיתי ,הוא הסביר "אני כאן, והצביע על החלק של אכפתיות גבוהה ועשייה נמוכה.אני מאד מאד רציתי תפקיד כשחילקנו תפקידים כי חשובהיה לי להיות חלק מהקבוצה ,כי ככה חינכו אותי בבית לתרום לחברה,כי אני אוהב לתת מעצמי אבל השבוע כשהחלפנו תפקידים ונפרדתי מהתפקיד שלי הרגשתי הקלה .שמחתי שסוף סוף אני פנוי...לא רוצה את המחוייבות הזו ,לא רוצה להיות עסוק במהות התפקיד שלי ,מעדיף שקט"...הקשבנו לו כולנו ...הוא סיים ואז אמרתי לו:"נהדר אני שמחה קודם כל על החשיפה והשיתוף"...מכאן השיעור זרם באופן טבעי, עוד תלמידים מיקמו עצמם על הסקאלה...חלקם במקום אופטימלי וחלקם בדומה לילד הראשון ,ישנה האכפתיות אך עדין חסרה ההנעה לעשייה. השיעור ארך כשעתיים ,סיכמתי אותו בכך שאנחנו בתהליך...המצבים בהם אנו חשים אחריות יכולים להשתנות, הם תלויי זמן ומקום ותחושת שייכת...ושאני מקווה ואף מאמינה שאותם ילדים שחשים עכשיו כך יכולים מחר מחרתיים לרצות לעשות כדי להרגיש שווים, מוערכים תורמים ונתרמים..ושזה בסדר להרגיש כך או אחרת, נתתי לגיטימציה למגוון התחושות שעלו. בסוף השיעור הצביע תלמיד שלי ואמר:" אבישג ,היום החלטתי שאני כן רוצה תפקיד אני רוצה להיות אחראי על ריקון הפח ,עד היום פחדתי לפשל ,לאכזב את הכתה ,אותך , את אמא שלי"...חייכתי אליו נתתי לו "תעודת כוכב מפתח הלב " שאני מחלקת ברגעים מיוחדים ומרגשים...וחשתי ששיעור הפתיחה היה שווה...הכתה שלי עמדה בציפיות. לילה טוב.אבישג

יום שני, 7 בינואר 2008

שולחן "כבוד"בספריה הבית ספרית

היי ,באותו יום פעמיים...עוד לא היה לנו...

קיבלתי מייל מהמנהלת שלנו ולא יכולתי להרגע מן ההתפעלות...מכניסה אותו כמו שהוא ללא כל שינוי למעט שמות הנמענים

עיינתי ברשימת הספרים המומלצת לערך החודש שבט - אחריות"
ספריית בית הספר היא חלק משמעותי בחיי הילדים
אחת הקדימויות שלנו היא טיפוח קהילת קוראים
הייתי מאוד מאושרת לראות יותר חיבורים בין הספריה לערך החודש
אבקש לעיין ברשימה ולבדוק אילו ספרים חסרים לנו ולהשלים ברכישה מרוכזת על פי שכבות הגיל
אשמח לראות בספריה פינה מוקדשת לערך החודש כשכל חודש מתחלפים הספרים
אפשר על שולחן "כבוד" שעליו פרוסה מפה לבנה
....
נאמני ספריה המדהימים שעושים את עבודתם יוצא מהכלל יכינו מדבקה מיוחדת ובה ערך החודש שתודבק על כל ספר
ילדים ייכנסו בזמן השאלת הספרים ובזמן "הפסקה קוראת" המתקיימת כל יום שני, יעיינו בספרים, יזהו את הקשרים בין הערך לספר
ככל שנרחיב את מעגלי החיבורים הרי שזכינו" ואני
שואלת ,מה אנחנו המורות צריכות עוד לבקש???כשהמנהלת כלכך מחוברת לתוכנית...אני רק שלחתי לה מייל עם רשימות ספרי חודש שבט כמו בכל חודש והיא כבר חולמת קדימה...אשרינו....ערב טוב אבישג

עיתון כתתי .

ובכן...אתמול קיבלתי למייל בביתי "הפתעה" בצורת עיתון, מסתבר שבכתה ב' בבית ספרינו ילדים רבים רצו להיות נציגי הכתה בעיתון הבית ספרי ולספר חוויות מבית הספר או הבית {שיתוף והשתתפות}. לאורך זמן שמה ליבה המחנכת לאותם ילדים שכלכך רצו לשתף בחוויותיהם והחליטה להרים את הכפפה ולעשות מעשה...היא זימנה את הורי הוועד ויחד הם סיכמו שיש צורך ואפילו כדאי לתת ביטוי לרצונותיהם של התלמידים...הם נתבקשו לכתוב כתבות אודות מה שמעניין אותם, חוויות ,טיולים משפחתיים,משחקים בהפסקה חוגים וכו' .המחנכת אספה את הכתבות הן תוקנו ושודרגו בשיתוף הילדים...הזדמנות נהדרת ללמד סימני פיסוק,פעלים,שמות עצם,כללי כתיבת מכתב... התוצרים נמסרו להורים והם הקלידו ,ערכו , הדפיסו והוציאו לאור את העתון המקסים....בימים אלו יצא לאור הגיליון השני ובו תוכנית "מפתח הלב" מככבת בכתבה נהדרת שכתבה אחת מבנות הכתה, היא סיפרה על אירוח שהתארחו ילדי הכתה שלה בכתה א' ושיחד הם הכינו קישוטים לחג החנוכה. שיתפה בחוויה, ברגשות שעלו בעקבות העזרה ההדדית , במעורבות החברתית הנהדרת שנעשתה ...חבל שאין ביכולתי להעלות את דפי העיתון הצבעוניים והיפים. תאלצו להאמין לי...להתראות אבישג

יום חמישי, 3 בינואר 2008

תהליך העבודה בכתה ה' חודש טבת-מורה אצלנו משתפת

אבישג יקרה,

אני רוצה לשתף אותך בפעילות מפתח הלב שהתקיימה בכיתתי במהלך חודש טבת
בחרתי לחשוף את תלמידיי להישגיה של המדינה בתחום השלום והביטחון. לציין כי קיר" 60 שנה לישראל" מציג כמה מן האירועים הבולטים בתחום הנדון, וכמה מן התלמידים כבר הביעו התעניינותם ובחרו לקרוא באופן עצמאי על אירועים אלה. מכאן הדרך היתה קצרה.
בשיחת הקדמה לקראת הפעילות הצגתי בפניהם כמה מן המבצעים המבריקים שביצע צה"ל בעשורים קודמים. התלמידים ביקשו לדעת עוד ועוד, ומכאן נסללה הדרך לשפע של הצעות ל"מיני חקר" של מגוון נושאים בתחום השלום והביטחון.
התלמידים חזרו למחרת, לאחר שחיפשו חומרים, התייעצו עם הוריהם, והיציגו את הנושאים עליהם בחרו להרצות בפני הכיתה, חלק מן הנושאים שנבחרו הצליחו אף להפתיע אותי במקוריותם.
יש לציין כי התלמידים עצמם הם שניווטו והובילו את השיחה למקום זה, והם עצמם ציינו באילו מקורות מידע מגוונים הם יכולים לעשות שימוש.
הפעילות תתקיים בימי שישי הקרובים, ואף באמצע השבוע, על מנת שהכיתה תספיק לשמוע את כל התלמידים המרצים.
התלמידים התאגדו בזוגות, שלשות ובודדים. כולם לוקחים חלק בהרצאות, גם התלמידים החלשים.
זו היתה הנאה צרופה לצפות בהתלהבות של תלמידי הכיתה, לבדוק, ולו רק בטעימות קטנות, את הישגיה של המדינה בתחום הנדון.
להלן חלק מן הנושאים שבחרו התלמידים לחקור, כשבשורה התחתונה מודגשים הישגיה של ישראל.
· מבצע "זעם האל"- פעילות המוסד בעקבות רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
· הסכמי אוסלו.
· לויין "אופק"
· הפצצת הכור האטומי בעירק.
· טנק ה"מרכבה"
· המזל"ט- המצאה ישראלית.
· אלי כהן- המרגל הישראלי בסוריה.
· מפעל פרס לשלום
· מבצע אנטבה
· תעשיית רפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה)
· השגיו של חיל האוויר.
· טיל ה"חץ"
ועוד ועוד...
אני מחכה בקוצר רוח לראות ולשמוע את עבודותיהם... אם בא לך לבוא לשמוע, דברי איתי...

תודה על כל העזרה.