יום שני, 31 במרץ 2008

כולם רוצים להיות שגרירים....


היום לאחר ההפסקה הראשונה קיבלתי פתק קטן ובהול: הגיעי לכתה א' מייד לאחר ההפסקה עם מצלמה...." כמובן שמצאתי לי סידור לכמה דקות והגעתי עם "ציוד הצילום" שלאחרונה נעשה פריט קבוע בתיקי. הופעתי ומה רואות עיניי ? 30 ילדים מכתה ג' עומדים מחוץ לדלת של כתה א' ומחביאים משהו מאחורי הגב...מה הסתבר ? אותה מורה מלמדת בשתי הכתות {א' וג'} היא לימדה בשתי הכתות את השיר של דסי רבינוביץ' ז"ל - "עיגולי השמחה". כתה ג' באה באופן קבוע ללמוד במבנה של כתה א' כשהקטנים כבר מסיימים ללמוד....לאות תודה על כך שילדי כתה א' מאפשרים לילדי כתה ג' ללמוד בכתתם החליטו הגימלים יחד עם המורה המשותפת להכין ל"אלפים" עיגולי שמחה ובנוסף כל תלמיד מכתה ג
הוסיף ממתק קטן לשיפור הצ'יפור...ענדתי לכל הגימלים את תגיות השגרירים...הם נכנסו עם השיר "לתת את הנשמה ואת הלב...."בשירה אדירה , הפתיעו את הקטנים , כל ילד הגיש את העיגול השמח עם הממתק לילד מכתה א' ההתרגשות היתה גדולה ילדי א' יצאו מגדרם מן המחווה ,,,,והמחנכת שעשתה את המהלך המקסים הרגישה נפלא...התמונות לפניכם....לילה טוב אבישג

שגרירי מפתח הל"ב בפתגמים עסקינן





בשמחה גדולה הגעתי לבית הספר היום ,ילדי כתה ב' הבטיחו לי אתמול הפתעה...."המורה שלנו לימדה אותנו פתגמים חשובים שקשורים לערך הנתינה ואנחנו רוצים להיות שגרירי מפתח הל"ב של בית ספר סמילנסקי מחר..."אני כל כך התרגשתי ממש לא נרדמתי בלילה מן המחשבות והציפייה : כאלה קטנים וכלכך בטוחים בעצמם. היום למרות שמורתם ביום חופשי הגיעה אלי שיירת מלאכים קטנים , ביקשו לענוד את תגיות השגרירים והחלו להציג בעוז בכתתי מול 35 תלמידים את הפתגמים שלמדו ואת ההסברים להם .5 דקות לא יותר...תלמידיי היו בהלם..."לא מאמינים" הם אמרו..."איזה מקסימים...איזה אומץ ,איזה ידע...." כך עברו השגרירים הקטנים מכתה לכתה עם שתי נציגות מועצה כשאני ליוויתי אותם ב- 4 הכתות הראשונות ואז חזרתי ללמד בכתתי כשהם המשיכו לבדם. זה היה מקסים לשמוע ולראות...הם הרגישו גדולים וחשובים...בהתחלה התביישו לאחר סיורים בכמה כתות כבר התווכחו מי ידבר , מי יקריא , מי יסביר , מי יענה על שאלות....אין מילים ,הצליחו להפתיע ולרגש בגדול....יישר כוח לקטנים הללו שלא מפסיקים להלהיב את כולנו ...יישר כוח למורה המאמינה והחולמת שלהם :ילדי כתה ב' מול ילדי כתה ו' ושומעים כאלה מחיאות כפיים???יום של כיף ,כבר אמרתי?אבישג

יום שבת, 29 במרץ 2008

סימניות הנתינה במסדר בוקר




שגרירי מפתח הל"ב יצאו לדרך...בישיבת המועצה האחרונה חשבו ילדי המועצה על פעילות בה יוכלו לשתף את כל ילדי בית הספר בעת ובעונה אחת...הרעיון שעלה הוא לחלק את סימניות הנתינה שתיכננו שכל מחנכת תחלק בכתתה לסיום ערך הנתינה.ילדי המועצה חילקו בינהם את הסימניות על פי מספר תלמידי הכתה, יו"ר המועצה עמדה במסדר הבוקר והקריאה את הטקסט המקסים שמופיע על גבי הסימנייה...היא שאלה מספר ילדים אילו דוגמאות של נתינה הם חוו במהלך חודשי אדר א' וב'.ילדים הצביעו במסדר וענו לה: ילדה סיפרה על פעילות תרומה כתתית ב"הוד ישראל" לנזקקים בעיר, ילד סיפר על איסוף הממתקים ל"שער הנגב", ילדה אחרת סיפרה על עיגולי השמחה בכתתה ,עוד ילדה סיפרה על חלוקת שוקולדים עם מחמאות בשיעור האחרון ביום שישי כלשהו... היה מיוחד לשמוע את הסיפורים מפי ילדים ,להבין ולחדד כיצד הם רואים את הנתינות מהזוית הילדית שלהם....לאחר מכן כל שני נציגים הגיעו למרכז הבמה והחלו לחלק את הסימניות... דקות מעטות עברו וכל ילדי בית הספר החזיקו את סימניות הנתינה{גם המורות קיבלו} צילמנו את הרגע המשמח. המורה האחראית על הספריה הבית ספרית הביעה במיקרופון את שמחתה על נתינת סימניה שתעזור לילדים הקוראים וביקשה שישתמשו בה. היה נחמד ונעים כשכולם כולם קיבלו את אותה תשורה ובאותו מעמד...יישר כוח לילדי המועצה על הרעיון והביצוע. אבישג

יום שלישי, 18 במרץ 2008

יוזמה פשוטה אך מקסימה של המורה למוסיקה בבית ספרנו

אני רוצה לשתף אתכם בשיעור מיוחד, ומרגש- כולו חום אהבה וכמובן הרבה נתינה .אני מלמדת בכל כתות בית הספר מוסיקה הפעם בעקבות אדר וערך הנתינה חשבתי להתחבר בדרך שלי: הקראתי לילדים בשיעור מוסיקה את השיר "חברים"- המתחיל במשפט : "חבר אחד לימד אותי לשיר ...חבר אחד לימד אותי לשמוח...." {מי שלא מכיר שירוץ לחפש ...שיר מקסים בנושא נתינה ] אחרי שהקראתי את השיר וקצת דיברנו עליו חילקתי את דפי השיר. הילדים שרו עם פלייבק שהכנתי מראש. בזמן שהילדים שרו עברתי בינהם ,חיפשתי דרך לתת ללא מילים, נתינה רגשית...לכל ילד\ה נתתי חיבוק או ליטוף חלק קיבלו לחיצת יד חמה ולחלק ליטפתי את השיער, הילדים שרו ותוך כדי המתינו לרגע שאגיע אליהם , חשתי בהתרגשות שלהם...בציפייה, הם הביטו אחד בשני עם חיוכים בקצה הפה...כאילו חיכו לחיבוק לליטוף שיקבלו מהמורה ... האווירה בכתה הייתה קסומה מלאת חום , הנתינה שלי ללא מילים איפשרה לנו לכולנו לחוש קרבה ושלווה .כשהסתיים השיעור שכולו היה מוסיקה ו"נתינה" שלי והילדים החלו אט אט לצאת מן הכתה , הם עברו דרכי וכל אחד בדרכו הודה לי: חלקם חייכו ללא מילים , חלקם ממש אמרו "תודה היה לי כיף", היה לי נעים.... הרגשתי שבעצם בלי לעשות יותר מידי עשיתי המון, חשתי שזה אפשרי לעשות זאת בעוד כתות, ואכן עשיתי...וזה עבד וריגש גם בכתות האחרות...ילדים התחברו כל כך מהר למוסיקה ולמילים לנתינה שלי...אחד הילדים ניגש אלי בסוף השיעור ואמר לי "איזה כיף זה הערך הזה "נתינה"כל המורות והילדים מחבקים ומחמיאים ומחלקים מילים טובות...שלא ייגמר לעולם"..וכמה שהוא צודק...הרי כולנו כלכך אוהבים לשמוע מילה טובה , חיזוק , חיבוק ,כשמישהו מחייך
אלינו...,אז מה הפלא בעצם ? נצחיה

ואני מוסיפה שהערך הזה כל כך מזמן ומחבר את כולם , אני שמחה שמורות מצוות בית הספרשלנו , מבינות עד כמה חשובה האינטגרציה בין המקצועות הנלמדים ,עד כמה משמעותיים החיבורים הללו ,שהילדים יפנימו שנתינה היא לא רק בשיעור"מפתח הלב" אלא שבזכות אותו ערך , ישנה הזדמנות נהדרת לחבר את המוסיקה , המדעים, התנ"ך הספרות ובכלל לחבר אל החיים עצמם...פורים שמח ,אבישג

יום שישי, 14 במרץ 2008

צוואתה של דסי רבינוביץ' ז"ל בכתה א' סמילנסקי


היום הוזמנתי לכתה א' שלנו לפגוש את ההורים לפעילות משותפת עם הילדים לקראת חג פורים.המחנכת פתחה במילות הסבר על נוכחתי כמובילת התוכנית ,על כך שכלל מורות בית הספר עוברות את הסדנאות בחדר המורים...ואז העבירה לי את שרביט הפיקוד.סיפרתי להורים על צוואתה של דסי רבינוביץ' בשיר "עיגולי השמחה" כשמבעוד מועד המחנכת תלתה על קיר שלם את השיר בהגדלה. ההורים מאד התרגשו מסיפורה של דסי ז"ל המקסימה , המחנכת חילקה לכל ילד והורה דף עם השיר ועיגולי בריסטול ריקים הם התבקשו להביע על גבי העיגול את השמחה בעיניהם...מחנכת הכתה שיתפה אותי בחששותיה שההורים {העולים החדשים לדוגמה} יתקשו להבין את הכוונה בבקשה שלנו...אך מרגע שקיבלו המשפחות את העיגולים לא פסקה לרגע ה"עבודה""ושיתוף הפעולה-הורה -ילד היה מדהים. התוצרים נראו שונים וייחודיים :ילד אחד צייר סמיילי גדול,אחר צייר עץ עם פירות נתינה שונים,ילדה אחרת ציירה ילד מגיש לילדה מתנה,ילד אחד כתב באנגלית "כל מה שאנחנו צריכים זו אהבה" וצייר לב אדום גדול ,,,בכל רגע הגיש ילד עיגול שמחה שונה...לא היו שני עיגולי שמחה זהים ברעיון או בביצוע .לאחר הפעילות המשיכו ההורים הילדים בהנחיית המחנכת לקשט אריזות למשלוחי מנות , הילדים אף הכינו הצגה ושרו עם המורה למוסיקה שירי חג ומשחק ....היה לי העונג לראות איך הדברים יוצאים מן הלב על אף שההורים שמעו את הטקסט של "עיגולי השמחה" דקה לפני שיתפו פעולה , זרמו עם הילדים...ביום ראשון תעצב מחנכת הכתה את הקיר ואני אצרף תמונה יפיפייה של 31 עיגולי שמחה . לי בעיקר יישאר הזיכרון הנעים משיתוף הפעולה ביני לבין מחנכת הכתה, בינה לבין המורה למוסיקה שמתחברת לערכי התוכנית בצורה ראויה להערכה,עם המנהלת שאישרה את הוצאתי מהשיעור בו הייתי צריכה להמצא. בכלל התוכנית הזו מזמנת כל כך הרבה רגעים משמעותיים.שבת טובה אבישג

יום חמישי, 13 במרץ 2008

אדר-נתינה לילדי "שער הנגב" חוויה חד פעמית


בעקבות הרצון ליישם את ערך הנתינה מתוך מפתח הל"ב "הלכה למעשה..."החלטנו בבית ספרנו לשאול את חברי מועצת התלמידים למי או לאיזו מטרה היו רוצים לתרום\לתת? הם מייד התחברו לילדי שדרות...אנחנו כבוגרות החלטנו להתמקד בילדי עוטף עזה כי להם מן הסתם ניתנת פחות תשומת לב...הוצאנו דף לשיתוף ההורים ומשם הדרך להכנת 12 משלוח מנות ענקיים מלאים בכל טוב היתה קצרה וממוקדת. חדרה של מנהלת בית הספר הפך חמ"ל לאיסוף ממתקים, צלופנים וסלסילות....ביום שישי האחרון עמדו חברי מועצת תלמידים {הצעירים שבהם }כשכל אחד מהם אחז בידו סלסילה מלאה כל טוב ועטופה...אחת מבנות המועצה הקריאה טקסט בנושא הערבות ההדדית בין 12 שבטי ישראל...והאחריות שיש לנו כלפי ילדים המתגוררים במקומות בהם כרגע פחות בטוח לחיות...אך גם להם מגיע לשמוח בחג פורים המתקרב.ילדי בית הספר כתבו מכתבים מרגשים, ציירו ציורי קומיקס מדהימים...והיום יצאנו משלחת מכובדת של הורים , מורים ומנהלת אל עבר בית הספר "שער הנגב" היושב בקיבוץ רוחמה באופן זמני .ההתרגשות הייתה גדולה..קיבלו את פנינו חברי המועצה שלהם תלמידי כתות ו'.עברנו בכל כתה , הגשנו את הסלסילה וזכינו מהם למילים מרגשות , מחיאות כפיים, שירים שכתבו, חרוזים שחיברו דמעות בקצה העין והתרגשות מרובה.לקראת סוף הביקור ישבנו יחד תחת כיפת השמיים עם קבוצת הילדים ומספר מורות מבית הספר,הם הקריאו לנו מכתב שכתבו עבורינו ,דמענו מהתרגשות....הם הגישו לנו את התמונה המצויירת המופיעה למעלה עם הקדשה מרגשת לילדי בית ספר סמילנסקי. יצאנו עם הרגשה עילאית -עשינו את מה שכל החודש אנו מדברים עליו, מציירים אותו , מתחברים אליו, קיימנו "הלכה למעשה" את ערך הנתינה. לפני שנפרדנו הבטחנו לשמור על קשר גם לאחר המפגש. הביקור היה משמעותי עבורינו...מחר בבית הספר נקריא לתלמידינו את המכתבים ומילות התודה המרגשות שקיבלנו ,נציג את התמונה היפיפיה ובעיקר נודה לילדים על כך שבזכותם חווינו את חווית הנתינה והקבלה .בתקווה לימים שקטים, אבישג

יום שלישי, 11 במרץ 2008

כשאת יכולה להרשות לעצמך להיות את

ביום ראשון האחרון הגענו לבית יציב -פינת חמד באמצע המדבר הצחיח, נקי, מכובד ומשרה אוירת למידה .הגעתי מחוזקת -עם חברה אמיתית מבית , מלאות חששות וציפייה התיישבנו וחיכינו . אט אט נכנסו בנות-מכל הגילאים, מכל הגוונים ערים מושבים ,תלתלים קופצניים , ג'ינג'יות ,שחורות צמה, חלקן אמהות חלקן עוד בעצמן ילדות. אבל לכולן מכנה משותף לפחות אחד- האהבה הענקית לעשייה החברתית, האמונה ביכולתה של השקעה חברתית להפוך עולמות...כולן מקדמות בגאווה ובעבודה קשה את מהותה ומטרותיה של תוכנית מפתח הל"ב. ככל שחלפו השעות גיליתי עד כמה ייחודי כל בית ספר בתפיסתו את עיקרי התוכנית, עד כמה חשוב מי הם מובילי התוכנית בבית הספר, עד כמה חשוב מקומה של המנהלת במתן הלגיטימציה האמון והיצירתיות של הרכזת. במהלך השיעורים פגשנו נשים מיוחדות כל אחת בתחומה ובגישתה, ספרות ילדים,מאמרים דרך משחק, טקסטים מסקרנים, עיצוב אתרים, עיצוב קירות כולן היו נשים עם אג'נדה ברורה ,אנחנו כאן כדי לעזור לכן להשתדרג ובכל זאת את העיקר עוד לא כתבתי: על כל התזמורת המגוונת הזו ניצחה אחת -שמה נוצץ ומחמם את הלב .כמה "קטנה" ככה אסרטיבית חולמת ומגשימה , צנועה פשוטה עם זאת עירנית , חדה ,שנונה ,המוציאה לפועל את מלאכת הניצוח בצורה רגישה אך לא מתפשרת. נוצר מארג מדהים של בנות {היה זכר אחד...} כשכל אחת מפנה את הבמה לחברתה ומאפשרת לה את הפוקוס...ללא תחרות...עם אמונה חזקה בעצמה ביכולותיה...כל שעה הפכה לחוויה מעשירה סיור לנתיבות לקברי צדיקים הפך לסיור מרגש עם עוצמות ודמעות...כולנו חשנו שבסביבה כה מאפשרת את יכולה להרשות לעצמך להיות מה שאת. אני רוצה להודות לכן בנות על החוויה המדהימה שחוויתי בזכותכן, לך המנצחת על חבורת"כוח הל"ב" תודה על ההזדמנות, לכל המרצות המלאות ידע כרימון- תודה תודה תודה.לילה קסום עם המון חלומות שיתגשמו וחומה אחת באילת הרחוקה שתצבע על ידי ילדים בצבעים שמחים של אושר- אושרה של רכזת שהעיזה לחלום בגדול -{רכזת ומדריכה} - קורס רכזות מדגימים מפתח הל"ב... מרץ 08 לילה טוב אבישג

יום שלישי, 4 במרץ 2008

אתמול בחדר המורים-דסי רבינוביץ' ז"ל

אתמול היתה לי הזכות לחשוף את חברותיי המורות לקלטת בה נשמעת דסי ז"ל מדברת עם הבנות שבאו לבקרה בבית החולים{מתוך הדיסק חודש אדר}לאחר השמעת ההקלטה ,השמעתי את השיר העצוב.ההקלטה היתה הרבה יותר משמעותית וחזקה עבור הבנות,דווקא השיר לדבריהן הזכיר בתחושות "יום זיכרון"להלחן לא היה מספיק קליט...ובכל זאת השיר עצמו היה קיבל תשומת לב מיוחדת,חלק מן המורות ביקשו להכיר בפרטים נוספים את סיפורה של דסי רבינוביץ, ז"ל.הרגשתי בעלתידע מאד חשוב ומשמעותי.,סיפרתי עליה...אחת המורות סיפרה שכבר ישבנו יחד בתכנון החודשי והיא בחרה להזמין את ההורים להכיר את השיר"עיגולי השמחה" ולהכין יחד עם ילדם את עיגול השמחה הפרטי שלהם...בסוף המפגש בו יכינו גם משלוחי מנות מקושטים אחד לשני ,יתלו כל עיגולי השמחה ובמרכז השיר בהגדלה.

מורה אחרת שיתפה שנתינה שהיא עשתה בכתתה כשעברה בעשר דקות הראשונות של השיעור בכל אחת מכתותיה{היא מורה למוסיקה}ו"נתנה"ליטוף, חיבוק, מילה נעימה,מחמאה,ושיתפה בכך שהילדים דממו חיכו לתורם,היו מסוקרנים לדעת מה הם יקבלו מן המורה,ולאחר הפתיחה שוחחו על מה שזה עשה לכל ילד...פיזרתי על השולחן את כרטיסי הנתינה ומורות בחרו וסיפרו לנו למה בחרו את הכרטיס המסוים, מורה אחת שיתפה בסיפור אישי ומרגש...אחרת סיפרה על הנתינה שלה שהיא בהקשבה לתלמידיה בכל יום עשר דקות בפינת הכתה כששאר הילדים עובדים עבודה עצמית . הצעתי להן את"ליצן הנתינה"של שוש שירי, הצגתי את משחק הרביעיות המדהים מהתכנים של כתות ג'. הן התלהבו "מסיפוריה של נתינה"שכבר נעשים בחלק מן הכתות ומורות מדווחות על הצלחות במגוון הרעיונות , ברצון לתת באופן ייחודי וחדש בכל פעם .שוחחנו על מהותם של סיפורי הצלחה וכמה רבה החשיבות שלהם . סיימתי עם קריאת השיר וחלוקתו לכולן. מייד אחרי הציגה רכזת האתר הבית ספרי את חידושי האתר, לשמחתי נוכחתי לדעת שאחת ממורות ג' בחרה לפתוח את הפורום הכתתי שלה בשיח על הנתינה שחוו בכתה
הילדים התבקשו להגיב לתוכן מסוים שעלה בכתה בהקשר לערך החודש
מקווה שחברותיי המורות חוו אתמול חוויה נעימה וחדשה לא פחות מזו שאני וחברותיי המשתלמות בראשון חווינו במפגש החשיפה המשמעותי והחזק בו השמיעה לנו המדריכה את ההקלטה והשיר המולחן, בעקבותיה בחרתי אני לפתוח כך. דסי יקרה, תודה רבה לך על הנתינה בצוואתך החשובה והמרגשת ,יהי זכרך ברוך