היום הוזמנתי לכתה א' שלנו לפגוש את ההורים לפעילות משותפת עם הילדים לקראת חג פורים.המחנכת פתחה במילות הסבר על נוכחתי כמובילת התוכנית ,על כך שכלל מורות בית הספר עוברות את הסדנאות בחדר המורים...ואז העבירה לי את שרביט הפיקוד.סיפרתי להורים על צוואתה של דסי רבינוביץ' בשיר "עיגולי השמחה" כשמבעוד מועד המחנכת תלתה על קיר שלם את השיר בהגדלה. ההורים מאד התרגשו מסיפורה של דסי ז"ל המקסימה , המחנכת חילקה לכל ילד והורה דף עם השיר ועיגולי בריסטול ריקים הם התבקשו להביע על גבי העיגול את השמחה בעיניהם...מחנכת הכתה שיתפה אותי בחששותיה שההורים {העולים החדשים לדוגמה} יתקשו להבין את הכוונה בבקשה שלנו...אך מרגע שקיבלו המשפחות את העיגולים לא פסקה לרגע ה"עבודה""ושיתוף הפעולה-הורה -ילד היה מדהים. התוצרים נראו שונים וייחודיים :ילד אחד צייר סמיילי גדול,אחר צייר עץ עם פירות נתינה שונים,ילדה אחרת ציירה ילד מגיש לילדה מתנה,ילד אחד כתב באנגלית "כל מה שאנחנו צריכים זו אהבה" וצייר לב אדום גדול ,,,בכל רגע הגיש ילד עיגול שמחה שונה...לא היו שני עיגולי שמחה זהים ברעיון או בביצוע .לאחר הפעילות המשיכו ההורים הילדים בהנחיית המחנכת לקשט אריזות למשלוחי מנות , הילדים אף הכינו הצגה ושרו עם המורה למוסיקה שירי חג ומשחק ....היה לי העונג לראות איך הדברים יוצאים מן הלב על אף שההורים שמעו את הטקסט של "עיגולי השמחה" דקה לפני שיתפו פעולה , זרמו עם הילדים...ביום ראשון תעצב מחנכת הכתה את הקיר ואני אצרף תמונה יפיפייה של 31 עיגולי שמחה . לי בעיקר יישאר הזיכרון הנעים משיתוף הפעולה ביני לבין מחנכת הכתה, בינה לבין המורה למוסיקה שמתחברת לערכי התוכנית בצורה ראויה להערכה,עם המנהלת שאישרה את הוצאתי מהשיעור בו הייתי צריכה להמצא. בכלל התוכנית הזו מזמנת כל כך הרבה רגעים משמעותיים.שבת טובה אבישג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה