יום ראשון, 30 בנובמבר 2008

ממבוכה לגאווה.....שונות זה כל הסיפור....




בשבוע שעבר היתה לנו ישיבת צוות,שם שוחחנו על ציון החג של העדה האתיופית-חג הסיגד। הדיעות היו חלוקות עניין שעודד שיחה משמעותית בנושא השונות ।זה שידענו שאנו מתקרבות לערך "שונות" חידד את כיוון השיחה אל משמעות הערך האם השונה הוא כל אחד מאיתנו? או השונה הוא שונה מכולם ? השמן, הנכה , הגי'נג'י וכו' אחת המשתתפות בדיון אמרה שבעיניה הערך הוא שונות אך הכוונה היא לאחר ולא לשונה מכולם...כך לשכל אחד ישנה הייחודיות שלו והיא שונה מייחודיות האחר...
השיחה היתה פתוחה קשובה ונעימה...במהלכה הועלה נושא החג , בבית ספרינו ילדים מן העדה।הם גרים באיזור מסוים בעיר ומגיעים בהסעות הם חלק בלתי נפרד מאיתנו כבר שנים.בשנה שעברה ציינו את החג בטקס קצר שכלל הסבר על החג מפי ילד או שניים, שיר של גרוניך או שיר עם מקצב אתיופי ומילים באמהרית - הבנות רקדו לצלילי השיר.משהו עם הטקסון הקצר לא הסתדר לנו...האם כך ילמדו תלמידי בית הספר על מקור החג ? האם בדרך זו ננחיל לתלמידי בית הספר סובלנות קבלה והכלה ? תובנה הופיעה לה....שגרירי מפתח הל"ב הראשונים לערך השונות ב א' בכסלו יהיו הילדים ממוצא אתיופי ।הפגשנו אותם יחד, הסברנו להם את הרעיון ושאלנו מה דעתם? אולי הם מעדיפים טקס כמו בכל שנה...בהתחלה הם היו נבוכים..."מה נעמוד מול כולם ונספר"?"ונראה" ? "ונציג"? "כן כן כן" עניתי להם בשמחה, יש לכם עבר ? "כן " הם ענו בענווה ,יש לכם תרבות ? כן הם ענו בחיוך ? רוצים לספר עליה לכל ילדי בית הספר ?"מה על הבמה" ?הם שאלו ?לא, עניתי בכיתות כשכולם מקשיבים רק לכם...אפילו המורה לא תדע את מה שאתם יודעים לספר...ההתלהבות החלה להתפתח מרגע לרגע..."נוכל להביא חפצים של ההורים מאתיופיה" ?וודאי צעקתי משמחה ....זו הכוונה....
יום שישי הגיע ואט אט התקבצו להם מכתות ד' ה' ו' נציגים מלאים כל טוב בידיהם...סלים קלועים, שמלות מסורתיות , תלבושת לתינוקת , תמונות....ענדתי להם את התגיות הם כלכך התרגשו....הכנו יחד דף מידע ממוקד עם תמונות .הם עברו מכתה לכתה : סיפרו, הראו, הזמינו לאיזור מסוים בחצר שם הציגו את תערוכת הפריטים। ילדים רבים הגיעו בהפסקה לגעת למשש,לשאול ולהתרשם....השגרירים זרחו מאושר....
שונים אבל משמעותיים , בעלי הידע והכוח , מיוחדים בתרבות המקסימה והחמה שלהם।
ילדים שאלו אותם שאלות ושמעתי אותם עונים בגאווה....
כשהסתיימה ההפסקה הם באו לכתתי מאושרים כלכך
...."המורה הזו והזו אמרה לנו שהיינו מקסימים" ,"והילדים בכתה הזו והזו בהתחלה צחקו
אבל אז כששמעו אותנו שקטו והקשיבו"...."היה כיף" הם סיכמו....
נוכל להמשיך להראות את הדברים גם בשבוע הבא ?וודאי עניתי שוב ואני חושבת שאז הבנתי שלא רק לילדי בית הספר הם תרמו בפעילות שעשו אלא בעיקר לעצמם "ממבוכה לגאווה" זה שם הפוסט...וכך נולדות תובנות....שבוע טוב אבישג

יום שבת, 22 בנובמבר 2008

מעורבות חברתית בסיפורים,במכתבים בציורים ובלבבות....































מעורבות חברתית היא הערך של חודש חשוון אז ישבנו וחשבנו לנו יחד מה נעשה במעגל הכתתי? כיצד נציג את הערך במסדר הבוקר ? האם במעגל הבית ספרי נסתפק בטקס לזכרו יצחק רבין ז"ל או שחשוב לנו לעשות גם מעבר?כתה ו' שלמדה אודותיו בעקבות הכנת הטקס לקחה על עצמה את שגרור פועלו ותרומתו בהקשר לערך.הם עיצבו לוח נייד עם תמונותיו ,הכינו דפי מידע ברמות שונות, הכינו דפי צביעה ,תעודת זהות ,משחקי ידע כמו טרוייה, ניהלו דיונים בבימת הדיון על חופש הביטוי,דמוקרטיה וזכויות מול חובות .ילדי בית הספר הגיעו בהמוניהם לבימת הדיון, הקטנים כדי לצבוע ולצייר בעקבות.... והגדולים כדי לשחק להביט בתמונות מליל הרצח ,להביט בצילומי גרפיטי מהכיכר.לקרוא מכתבים שפוסמו לאחר הרצח...ועוד.

אבל לנו כאמור זה לא הספיק...

טקס, בימת דיון, בכתות שוחחו המחנכות והמורות המקצועיות על משמעות הערך,המורה למדעים חיברה את הערך לנושא מיחזור הבקבוקים ,המורה לזהירות בדרכים חיברה את המעורבות החברתית למשמרות הז"הב ומשמעות תפקידם....בכל כתה אליה נכנסתי תלמידים סיפרו לי: "אבישג איזה יופי אנחנו לומדים {כך הם סיפרו} מעורבות חברתית לא רק במפתח הלב אלא גם בזהב במדעים אפילו בעידוד קריאה....שוחחנו על הסיפור יונת הזהב ובו אבא של ילדה ערבייה תרם דם לילדה יהודיה ....זאת מעורבות חברתית נכון?} בכתות מכל פינה מבצבץ לו פתגם הקשור בעשייה למען האחר...בכתות א' הילדים ציירו את "ואהבת לרעך כמוך" בכתות ג' את "צא מעצמך.....כדי להגיע אל האחרים " טקס גישור בו נאמרים דברים בעקבות הערך,טקס הכתרת חברי המועצה, טקס מעורבות חברתית מדהים....והרי אי אפשר בלי לעשות משהו משמעותי עבור השבוי החי שלנו גלעד .אז כתה ד' בבית הספר לקחה על עצמה את שגרור הערך בהקשר לגלעד שליט।הם עברו בכל הכתות בכתות א' ב' 'סיפרו את הסיפור שלו "כשהכריש ובדג נפגשו לראשונה" וביקשו מהילדים שיציירו בעקבות...בכתות ג' ד' סיפרו את הסיפור וביקשו שיכתבו סיפור חדש עם אותו מסר,לכתות ה' ו' הכינו דף מידע בגודל איי ३ השאירו אותו בכתות והילדים התבקשו לכתוב מכתבים לממשלה הקוראים לשחרורו...מה אומר ומה אספר???לא תיארנו לנו עד כמה הפעילות הזו תחצה את כל השיאים בבית הספר....העבודות יוצאות מגדר הרגיל...הספרים מדהימים , כל ילד והסיפור על השונים שלו...אברהם ואיברהים, שלום וסאלם, נמלה וחפרפרת ,לטאה ונחש,שתי בנות שונות,עכבר וחתול ועוד ועוד....תערוכה מדהימה הלכה והתהוותה....והמכתבים נערמו בערימות ונכרכו לספר מכתבים לראש הממשלה...לבכות לבכות ולבכות .הורים התגייסו לעזרה בהדפסות וכריכת הספרים ,בהכנת ספרי מידע על גלעד שליט, הציורים של ילדי א' ב' נתלו על קיר גדול נייד ועומדים בכניסה לבית הספר...וכמובן פינת המידע עליו אותה הכינו השגרירים באופן כלכך מכובד ומשמעותי עד כי כל הכתות התמלאו ציורים ודפים אודותיו מימה שילדים הכינו בפינה בהפסקות।אם הנושא לא היה כואב ,מטריד מעיק ורגיש הייתי מחייכת לעצמי בעקבות ההצלחה בה יישמנו את המעורבות החברתית של תלמידי בית הספר ההורים וצוות המורות אך מפאת הכבוד הראוי אחכה לשובו של גלעד אלינו ואז אעיז לשמוח....שבוע טוב אבישג



















יום שבת, 15 בנובמבר 2008

גישור - כי בסמילנסקי מדברים אחרת וברור.











היי, אתמול זכינו בבית הספר לכמה רגעים של אושר צרוף....נציגים מתוך המועצה הוכתרו להיות המגשרים של בית הספר .במהלך הטקס הם הציגו סימולציה מדהימה של פתרון בעיה באמצעות שלבי הגישור השונים, כל תלמידי בית הספר היו עדים לתהליך המקסים באופן מאד ברור ומשמעותי,משלב המריבה ,לשלב הכנסת הפתק לתיבת הגישור,להשתתפות בגישור עצמו ולהשלמה שלאחר ההגעה לפיתרון। גאווה גדולה חשנו בצוות בית הספר כשצפינו בילדים מכתות ד' עד ו' מיישמים ערכים כגון :שיתוף,מעורבות חברתית ,כבוד,ניהול קונפליקטים בכזו בגרות। בסיום הסימולציה נאמרו דברים נהדרים בזכות ערך החודש והקשר שלו לגישור।ההקלטה מצורפת ותמונות גם כן।יישר כוח לאבלין רכזת המועצה שהובילה קבוצה כלכך איכותית לכאלו הישגים।יישר כוח ובהצלחה למגשרים,אבישג

video

הפתעה ליום שישי








בבוקר יום שישי ניגשה אלי אחת ממחנכות כתה ב' אצלנו, כולה קורנת מאושר אחריה אצו רצו קטנטנים וקטנטנות...."אבישג אבישג את חייבת לראות...."הפסקתי מייד את השיחה בה הייתי שקועה ....מה קרה?שאלתי
"היה לנו מפגש מדהים היום שעתיים שלמות של דיון על הזכות להיות מוגן ואהוב....
הילדים שיתפו וסיפרו מי נותן להם להרגיש מוגנים ואהובים..."מאד שמחתי לשמוע את ההתרגשות בקולה ובדבריה של חברתי ...ואז פניתי אל הילדים שהיו מאחוריה "ומה איתכם ?" הם הושיט לי את המחברות שלהם:"תראי תקראי את מאד תשמחי...."ואכן הצצתי ולא יכולתי שלא לצלם....המחברות לפניכם...ומה אם לא זה נקרא להרגיש מוגן ואהוב??
יישר כוח לכתה ב' ולמחנכת מיכל, גאה בכם אבישג

יום שני, 10 בנובמבר 2008

טקס יצחק רבין-מעורבות חברתית






עשרה לתשע בבוקר ארבע מאות תלמידים וארבעים מבוגרים ישובים ודרוכים ,מחכים לתחילתו של טקס- הטקס הכלכך נוגע לזכרו של יצחק - יצחק רבין ז"ל. השנה זה היה שונה הפעם מעבר למילים ישנן הכוונות....ישבו מחנכת הכתה{כתה ו'} והמורה למוסיקה וחשבו איך אפשר "לקיים" מעורבות חברתית ולא רק לספר אודותיה בהקשר לאדם ותרומתו למדינה । היום בבוקר יכולנו כולנו לראות כיצד ריקוד {"שווים" של רן דנקר ועילי בוטנר:"אתה שחור , אני לבן"....} יכול לגרום לכולנו לדמוע, יכולנו להרגיש כיצד מילים יכולות לחדור אל תוככי הלב ולגרום לו לדמם פנימה...כששומעים את השיר "שמע ישראל אלוהי...." "או עורי עור מולדת עייפה" כיצד 36 ילדים עומדים על במה ומבקשים שנלמד להקשיב , שנלמד לקבל את השונה , שנהיה סובלניים כלפי האחר...ואז בלי שום הכנה מוקדמת עלו להם לבמה 9 ילדים מיוחדים מיוחדים שקיבלנו אלינו השנה עם עלייתם לכתה א' והם הכתה הכי מיוחדת שלנו, הם עלו עם מחנכת הכתה שלהם לבמה ,לכל אחד מהם ניתנה דרבוקה,הם ישבו על הדרבוקות כשמאחוריהם עמדו ילדי כתה ו' שהכינו את הטקס ולמטה רקדו על פי קצב התיפוף העצוב בנות הכתה-מיותר לומר שכולנו מחינו דמעה על המחווה.היה מדהים।אז אצלנו בסמילנסקי דיברו על יצחק רבין ותרומתו הבלתי ניתנת לתיאור למדינה,על המצביא שהפך למנהיג של שלום אבל בסופו של דבר המעורבות החברתית למען הילדים הקטנים והמיוחדים שלנו היא העשייה האמיתית,היא שתלמד את ילדי בית הספר להיות ערים לסובב- לקחת יוזמה,להיות אחראיים על מה שנמצא קרוב אליהם,לתקשר היטב ולא לשכוח להתמיד!!!



חווינו חוויה משמעותית היום, מצרפת קטעי וידאו ותמונות מן הטקס המרשים,יישר כוח לשגרירי מפתח הל"ב בשיתוף מתנאל - לערך מעורבות חברתית שתפקידם הסתיים היום בצורה מעוררת כבוד.

video

יום רביעי, 5 בנובמבר 2008

שגרירי מפתח הלב מעורבות חברתית











לפני כשבוע פגשתי את חברותיי לצוות בישיבת מורות שיתפתי אותן בהתרגשותי לקראת פתיחת הקורס אותו אנחה והן תמכו והיו שם בשבילי כמו שחברות אמיתיות צריכות להיות...
חלקן בחיבוק גדול , חלקן במילים, חלקן במסרונים לנייד או מיילים עם איחולים בערב....למחרת חזרתי מלאת אנרגיות ושמחה ישר לעשייה שלנו בבית הספר....ליצחק רבין שעבורי היה דמות נערצת , שבמשך השנים 13השנים האחרונות אני מרגישה מחוייבת לעשות סלטות באויר כדי שלא ישכחו אותו ....שלא יתעלמו....שהתלמידים הצעירים שלנו ידעו מה קרה כאן לפני לא הרבה שנים....כל כך קשה ומופשט להסביר לילד בכתה ג' שהיה ראש ממשלה והוא נרצח כי חשב אחרת ממישהו אחר...אני לא מצליחה להבין, אז ילד? ובכל זאת אסור לנו לשכוח ואסור לנו לוותר על ההתעסקות הלא פשוטה הזו....
כשבחרנו בבית הספר לפעול ולהפעיל על רבין ותרומתו למדינה שלנו, המעורבות החברתית הכלכך משמעותית שלו...היה ברור שזה יהיה עניין מרכזי וחזק בבית הספר -כתה ו' עם מחנכת הכתה הרצינית והיסודית לקחו על עצמם את משימת השגרור.בבהפסקת האוכל הם מתארגנים ליד בימת הדיון, בכל בוקר קבוצה אחרת עם תגיות והבעות פנים של "אחריות" ।התור לשם ארוך....ילדים רבים מגיעים לשחק משחק טריוויה על קורות חייו לצבוע דפי צביעה ,לכתוב לו מכתבים, לעלעל באלבום הזיכרונות או סתם להביט בתמונות מציורי גרפיטי בכיכר।
הילדים מתקשים להפרד מן הפינה...הורים נעצרים להביט ,לקרוא לצלם...
ואני מעורבת בעיקר בתכנון, מעריכה את השקעתם של תלמידי הכתה ומורתם במשימה החשובה שהוטלה עליהם ובתוך תוכי מתפללת, מקווה ומאמינה שזהו הרצח האחרון על בסיס דעות שונות....הרצח האחרון בכלל.