לפני כשבוע פגשתי את חברותיי לצוות בישיבת מורות שיתפתי אותן בהתרגשותי לקראת פתיחת הקורס אותו אנחה והן תמכו והיו שם בשבילי כמו שחברות אמיתיות צריכות להיות...
חלקן בחיבוק גדול , חלקן במילים, חלקן במסרונים לנייד או מיילים עם איחולים בערב....למחרת חזרתי מלאת אנרגיות ושמחה ישר לעשייה שלנו בבית הספר....ליצחק רבין שעבורי היה דמות נערצת , שבמשך השנים 13השנים האחרונות אני מרגישה מחוייבת לעשות סלטות באויר כדי שלא ישכחו אותו ....שלא יתעלמו....שהתלמידים הצעירים שלנו ידעו מה קרה כאן לפני לא הרבה שנים....כל כך קשה ומופשט להסביר לילד בכתה ג' שהיה ראש ממשלה והוא נרצח כי חשב אחרת ממישהו אחר...אני לא מצליחה להבין, אז ילד? ובכל זאת אסור לנו לשכוח ואסור לנו לוותר על ההתעסקות הלא פשוטה הזו....
כשבחרנו בבית הספר לפעול ולהפעיל על רבין ותרומתו למדינה שלנו, המעורבות החברתית הכלכך משמעותית שלו...היה ברור שזה יהיה עניין מרכזי וחזק בבית הספר -כתה ו' עם מחנכת הכתה הרצינית והיסודית לקחו על עצמם את משימת השגרור.בבהפסקת האוכל הם מתארגנים ליד בימת הדיון, בכל בוקר קבוצה אחרת עם תגיות והבעות פנים של "אחריות" ।התור לשם ארוך....ילדים רבים מגיעים לשחק משחק טריוויה על קורות חייו לצבוע דפי צביעה ,לכתוב לו מכתבים, לעלעל באלבום הזיכרונות או סתם להביט בתמונות מציורי גרפיטי בכיכר।
הילדים מתקשים להפרד מן הפינה...הורים נעצרים להביט ,לקרוא לצלם...
ואני מעורבת בעיקר בתכנון, מעריכה את השקעתם של תלמידי הכתה ומורתם במשימה החשובה שהוטלה עליהם ובתוך תוכי מתפללת, מקווה ומאמינה שזהו הרצח האחרון על בסיס דעות שונות....הרצח האחרון בכלל.
חלקן בחיבוק גדול , חלקן במילים, חלקן במסרונים לנייד או מיילים עם איחולים בערב....למחרת חזרתי מלאת אנרגיות ושמחה ישר לעשייה שלנו בבית הספר....ליצחק רבין שעבורי היה דמות נערצת , שבמשך השנים 13השנים האחרונות אני מרגישה מחוייבת לעשות סלטות באויר כדי שלא ישכחו אותו ....שלא יתעלמו....שהתלמידים הצעירים שלנו ידעו מה קרה כאן לפני לא הרבה שנים....כל כך קשה ומופשט להסביר לילד בכתה ג' שהיה ראש ממשלה והוא נרצח כי חשב אחרת ממישהו אחר...אני לא מצליחה להבין, אז ילד? ובכל זאת אסור לנו לשכוח ואסור לנו לוותר על ההתעסקות הלא פשוטה הזו....
כשבחרנו בבית הספר לפעול ולהפעיל על רבין ותרומתו למדינה שלנו, המעורבות החברתית הכלכך משמעותית שלו...היה ברור שזה יהיה עניין מרכזי וחזק בבית הספר -כתה ו' עם מחנכת הכתה הרצינית והיסודית לקחו על עצמם את משימת השגרור.בבהפסקת האוכל הם מתארגנים ליד בימת הדיון, בכל בוקר קבוצה אחרת עם תגיות והבעות פנים של "אחריות" ।התור לשם ארוך....ילדים רבים מגיעים לשחק משחק טריוויה על קורות חייו לצבוע דפי צביעה ,לכתוב לו מכתבים, לעלעל באלבום הזיכרונות או סתם להביט בתמונות מציורי גרפיטי בכיכר।
הילדים מתקשים להפרד מן הפינה...הורים נעצרים להביט ,לקרוא לצלם...
ואני מעורבת בעיקר בתכנון, מעריכה את השקעתם של תלמידי הכתה ומורתם במשימה החשובה שהוטלה עליהם ובתוך תוכי מתפללת, מקווה ומאמינה שזהו הרצח האחרון על בסיס דעות שונות....הרצח האחרון בכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה