יום חמישי, 17 בינואר 2008

הטיול השנתי לצפון-מכתב למחנכת הכתה

שלושים ושש שעות של אושר מיוחד חוותה בתי.
עטופה במעיל ,בצעיף ובאהבתם של צוות חינוכי מדהים,אוהב ומקבל,מחפשת ומוצאת את מקומה שלה בתוך חברת הילדים איתם גדלה.פתאום בשנה האחרונה חל שינוי ,פתאום למדו לקבל...פתאום יום הולדת הפתעה...קניון עם חברות, מתנות אישיות???במתלול הנחל נהנתה ד. להשיב אהבה "ועזרה" לאלה שכל השנה עוזרים לה. היתה מאד גאה בעצמה עם אור בוקר , על שעברה את הלילה עם בנות כתתה. התרגשה עם כולם בתל חי מסיפורי הגבורה והכאב וכמובן נהנתה להיגעל עם חבריה מהשפמנונים בשמורת החולה...ניכר היה עליה ללא ספק שעם המשפחה הזו ,משפחת סמילנסקי", למרות כל הקשיים ,המשברים, והתסכולים של היום יום ,בסופו של יום ממש טוב לה. ברור לכולם כי טיול טוב דורש עבודת הכנה וזו ללא ספק התרחשה...הכל היה מתוזמן להפליא, ובי כמובן נוגעת בעיקר ההתייחסות המופלאה של המחנכת , הילדים והמורות האחרות בטיול למצבה הרגשי והמיוחד של בתי. אין ספק נשות חייל ,תודה לכן על זיכרון ילדות מופלא לבתי האהובה.אמא
ואני מוסיפה :אותה מחנכת עבדה המון בחודשים האחרונים ,צמודה לתוכנית שלנו..הדלקת נרות בכל בית,תפקיד לכל תלמיד...אני בטוחה כי "קסמים"לא מתרחשים במערכת החינוך ד. וחבריה הרוויחו השנה מן התוכנית הנפלאה שלנו...אבישג

אין תגובות: