יום רביעי, 9 בינואר 2008

אחריות-כתה ד'

היי ,רוצה לשתף בשיעור הפתיחה לחודש שבט אצלי בכתה.קראתי את ההצעה לבירור תפיסות עולם , אהבתי את המודל עם הציר של עשייה ואכפתיות והחלטתי ללכת על זה., למרות החששות שבהתאמה לגיל ולרמת הבגרות .פתחתי בשאלה מה זו אחריות בעיניי?הילדים כתבו בקלסר דברים מדהימים: מסירות, מחוייבות, מעשה מתוך בחירה , רצון לתת ,לתרום ,להיות מוערך, שייך, התנדבות,עשייה הכי טוב שאני יכול פחד מלפשל...אספנו הכל בלי שיפוטיות למאגר שלם. שירטטתי את הציר המדובר, התחלתי לאט לאט להסביר את המושגים עשייה ,אכפתיות, נמנע מאחריות...כשנדמה היה לי שהדברים שוקעים אט אט שאלתי אם יש מישהו שרוצה למקם את עצמו על הציר...חיכיתי חצי דקה , רציתי לחדד את השאלה אבל אז הרים תלמיד שלי את ידו ואמר אני! מייד התכווננתי אליו עם כל תשומת הלב חייכתי וחיכיתי ,הוא הסביר "אני כאן, והצביע על החלק של אכפתיות גבוהה ועשייה נמוכה.אני מאד מאד רציתי תפקיד כשחילקנו תפקידים כי חשובהיה לי להיות חלק מהקבוצה ,כי ככה חינכו אותי בבית לתרום לחברה,כי אני אוהב לתת מעצמי אבל השבוע כשהחלפנו תפקידים ונפרדתי מהתפקיד שלי הרגשתי הקלה .שמחתי שסוף סוף אני פנוי...לא רוצה את המחוייבות הזו ,לא רוצה להיות עסוק במהות התפקיד שלי ,מעדיף שקט"...הקשבנו לו כולנו ...הוא סיים ואז אמרתי לו:"נהדר אני שמחה קודם כל על החשיפה והשיתוף"...מכאן השיעור זרם באופן טבעי, עוד תלמידים מיקמו עצמם על הסקאלה...חלקם במקום אופטימלי וחלקם בדומה לילד הראשון ,ישנה האכפתיות אך עדין חסרה ההנעה לעשייה. השיעור ארך כשעתיים ,סיכמתי אותו בכך שאנחנו בתהליך...המצבים בהם אנו חשים אחריות יכולים להשתנות, הם תלויי זמן ומקום ותחושת שייכת...ושאני מקווה ואף מאמינה שאותם ילדים שחשים עכשיו כך יכולים מחר מחרתיים לרצות לעשות כדי להרגיש שווים, מוערכים תורמים ונתרמים..ושזה בסדר להרגיש כך או אחרת, נתתי לגיטימציה למגוון התחושות שעלו. בסוף השיעור הצביע תלמיד שלי ואמר:" אבישג ,היום החלטתי שאני כן רוצה תפקיד אני רוצה להיות אחראי על ריקון הפח ,עד היום פחדתי לפשל ,לאכזב את הכתה ,אותך , את אמא שלי"...חייכתי אליו נתתי לו "תעודת כוכב מפתח הלב " שאני מחלקת ברגעים מיוחדים ומרגשים...וחשתי ששיעור הפתיחה היה שווה...הכתה שלי עמדה בציפיות. לילה טוב.אבישג

אין תגובות: