יום שישי, 13 ביוני 2008

בוקר של כבוד וכיבוד -כבוד למי?לסבים ולסבתות של ילדי בית הספר






הרעיון כולו החל לאחר חג הפסח...חשבתי על סבי הזקן והאהוב שבליל הסדר ישב מעט עצוב בכסאו....אימי אמרה לי שוודאי על סבתי ז"ל הוא חושב...מתגעגע...חשבתי לעצמי מה היה משמח אותו ? מה היה מכניס קצת שמחה והתרגשות אל חייו ?....ואז עלה במוחי הרעיון לעשות משהו אחר....חדש , משודרג לסבים ולסבתות של ילדי בית הספר שלנו...ערך הכבוד מזמן לנו כלכך הרבה אפשרויות...שיעורר אותם ,שייתן להם סיבה להתלבש יפה, להתכונן להפתעה מרגשת שקשורה בחיי היום יום של נכדיהם....כמובן שהגעתי למנהלת שלי עם רעיון קטנטן...פיצפון...מתוככי חדרה הנעים והפתוח החל לו כדור השלג להתגלגל ולהתגלגל ,כשכל מורה בצוות זורקת רעיון, תוספת , מציעה עזרה , לאחר מספר ימים התכנון היה כמעט מושלם , נשאר התאריך והביצוע....החלטנו לדחות לאחרי שבועות כדי לנוח קצת מן הטקסים יום השואה, יום הזיכרון וכו'...בדיעבד זה היה נכון ,ילדי המקהלה , החליליות והרקדנים הוסיפו לעצמם לרפרטואר שירים חדשים ולחנים וריקודים וכך היה לנו מה להראות....המורה למוסיקה ואני ישבנו יחד על התוכנית{עבודת צוות לא?} בחרנו שירים ל"שירה בציבור", מורות נוספות בצוות דאגו לכיבוד {עוגות ,פירות ומים קרים}הורים כישרוניים ומשתפי פעולה הכינו פרחי אוריגמי עם ילדיהם ותרמו לנו כדי שנחלק לאורחינו החשובים... הבוקר החל תופס נפח ומתעבה....הוצאנו הזמנות יפות , התכוננו כולנו לחגיגה הערכית הקרבה....מה אגיד ומה אספר...הביצוע עלה על התכנון, ההתרגשות היתה בשיאה...כל יום הגיעו עוד ועוד אישורי הגעה ל"ארוע" לא יכולנו למנוע מאף סבתא את האושר וההתרגשות ולכן אפילו בבוקרו של יום שישי זה...עוד הגיעו מספר אישורי הגעה...הגיעו סבתות מלוד, מן הערבה ,מתל אביב , הוד השרון,אפילו מנתניה...כולם באו כדי להיות שותפים בבוקר מיוחד זה...ואכן הגיע לו הבוקר. אט אט נכנסו החביבים - לבושים למשעי ,מעונבים וחגיגים, ממש תצוגת אופנה לגיל השלישי,ילדי המועצה ליוו אותם למקומות הישיבה , שולחנות "טברנה יוונית" שסודרו במרחב המקורה עם מפות לבנות, פירות, מים....המקום החל להתמלא עד כי היינו צריכות להוסיף עוד ועוד כסאות....סוף סוף התחלנו ,ילדי המקהלה פצחו במחרוזת שירי חיים נחמן ביאליק ,לאחר מכן תזמורת החליליות ניגנה שני שירי עם,ילדים הקריאו טקסטים על הקשר המיוחד עם סבתא וסבא אז הגיע תורה של המנהלת שלנו...אצילית ותמירה הגיעה למרכז הבמה, הקריאה ודיברה ללא הנד עףעף על התוכנית המדהימה ,על הערכים , על העשייה החברתית הענפה ,על הקשר עם סבתות וסבים ,ריגשה את כולם ואף הצחיקה בחוש ההומור שלה....לאחר שסיימה הזמינה את אחת הסבתות לדבר באופן אישי על מה שהיא הרגישה כשקיבלה את ההזמנה ל"אירוע"{ביקשנו ממנה מראש להכין משהו משלה} הסבתא המדהימה הזו סיפרה כלכך במדויק על רגשותיה...כיצד התפלאה בתחילה על פשר ההזמנה אבל אז נזכרה במה שהילה נכדתה סיפרה לה...על התוכנית החודשים העבריים והערכים וזה מאד התחבר לה עם כבוד לסבתא וסבא....היא הודתה לנו בשם כל הסבתות והסבים....אחריה הופיעו בנות בריקודים מקסימים ובאותו רגע שהסתיים הריקוד כל הנכדים הופיעו מכל העברים עם פרחי אוריגמי וברכות שהוכנו מראש והגישו לסבתות ולסבים שלהם, היתה התרגשות בקהל.... והחלה השירה בציבור:"על הדבש ועל העוקץ","עוד לא אהבתי די","כאן נולדתי."..כולם שרו יחד ומחאו כפיים היה מ ק ס י ם ....ילדי המועצה החלו להוציא עוגות על צלוחיות והגישו להם, כולם אכלו נהנו וצחקו...ניגשו אלינו להגיד תודה ולפרגן, ומהי ההפתעה לה ציפו כולם? ריקוד הציפורים כל נכד\ה עמדו מול הסבים \סבתות ורקדו יחד עם התנועות ...היה פשוט מאלף לראות את החגיגה הזו

אני חייבת לציין את העזרה הרבה של חברותיי לצוות שבאו מוקדם לעזור בארגון ,נתנו יד וסייעו בכל, סידרו
ניקו,הביאו קערות להגשה נאותה ,שאלו, חיבקו, תמכו ולבסוף ידעו לתת את המילה הטובה והפרגון הגדול, היה בוקר מרשים ביותר שאני בטוחה שעוד שנים רבות ייחרט בזכרונם של התלמידים המורות ובעיקר הסבים והסבתות שלהם...."כבוד אייר" הפך מרעיון קטן עמוק וחבוי בראש ל"אירוע"יוצא דופן....שבת שלום אבישג


תגובה 1:

מתי אמר/ה...

אבישג יקרה
את חלמת והחלום הפך למציאות
חודש אייר הגיע ועמו ערך הכבוד
כבוד הוא ערך כל כך בסיסי שההתלבטות איך להמחיש אותו היתה לא פשוטה
זהו ערך שמלווה אותנו בכל יום , בכל שעה ובכל שניה
אבוי לנו אם לא...
ואז חלמת שהפעם הכבוד יינתן דווקא לדור הסבים והסבתות
אצלנו בבית הספר , לשמחתינו, גם הם שותפים
מגיעים בבוקר עם הנכדים, סוחבים ילקוט על גבם, מחפשים חולצה או כדור שאבדו, מגיעים לטקסים, שואלים שאלות, בהחלט שותפים
ולכן כאשר העלית את הרעיון חשתי בפעימות לבי
כמה הייתי שמחה לו היו מכבדים ומרגשים כך את הסבתא והסבא של ילדי
והתחלנו עם החלום
כשהגיע הבוקר, למרות כל ההכנות וההתארגנות המוקדמת לא העליתי בדעתי שכך תיראה התמונה ושכך אתרגש
אפילו עד דמעות
לראות את אותם סבים וסבתות שחלקם צעירים וחלקם מבוגרים ומתקשים ללכת
מגיעים כולם בבגדי שבת ומתיישבים סביב השולחנות - מראה מרומם
אכן בוקר של כבוד
אכן כבוד אמיתי
לכבד זוהי זכות אמיתית
המשוב הוא מיידי
יישר כוח
המשיכי לחלום
אנחנו כולנו איתך
מתי