יום שישי, 20 ביוני 2008

זכינו בפרס עבור תיפקודנו כשגרירי מפתח הל"ב

לפני מספר ימים נודע לנו דבר זכייתינו,באופן אישי מאד מאד שמחתי,נזכרתי שכשהיינו בבית יציב במרץ וסיפרו לנו המשתלמות שם , על ה"תחרות" של השגרירים שתעודד הפעלת ילדים על ידי ילדים ,אני מייד באותו מעמד אמרתי לעצמי "אנחנו חייבים לקחת את זה,זה שלנו,אנחנו ניקח את הפרס הגדול...." החברות שישבו קרוב אלי ,הביטו בי די המומות,מאיפה הביטחון הזה?אני מייד הסברתי שאני פשוט מכירה את המנהלת שלי,מכירה את הצוות שלי ,מכירה את רכזת המועצה שלנו\,ויודעת הכי הכי עמוק שהן איתי ,שפשוט צריך לפרסם ולתת שם וכותרת למה שנעשה ממילא ,שפתאום מישהו מעריך את מה שאנחנו כבר שנים עושים,בהפסקה בבית יציב ,צלצלתי למנהלת שלי ועם כל ההתלהבות סיפרתי לה....המשפט הראשון שהיא אמרה לי:"ברור שאנחנו הולכות על זה ,זה שלנו...."היתה לידי חברה טובה ששמעה,היא לא האמינה ,מה בכזו מהירות החלטתן שאתן נכנסות לזה?ידעתי ידעתי שיש לנו את כל הבסיס המוצק והבטוח כדי להריץ רעיון גדול שכזה...היום עברתי בין חברות הצוות שלי ובאופן אישי סיפרתי לכל אחת על הזכייה, היה לנו בבוקר משחק מחניים מורות מול תלמידים עליו אספר בפוסט הבא....ואין לתאר את ההתלהבות בה התקבלה הבשורה , חלקן חיבקו אותי, אמרו מילים כמו "אין אין מגיע לנו "..."וואו אין כמוך גאה בך"....את גדולה , מה את אומרת? זה היה ברור...."ואפילו יו"ר וועד ההורים חיבק אותי ואמר "כל הכבוד גאה בך...."ומה אני אומרת?גאה בכן חברותיי המקסימות ,גאה להיות חלק מהצוות המופלא הזה שעם כל העומס לקח על עצמו ובגדול את הפרויקט ,ומורות א' שכלכך שיתפו פעולה , מורות ב' שפשוט עבדו ללא הרף מפתח הלב מפתח הלב...."ומורות ג' שהתחננו לתור תלמידהן להפעיל...ומתי תביאי מצלמה...???ומורות ה' ו' שהסכימו להכניס שגרירים בכל פעם מחדש להדריך ולהפעיל...ורכזת המועצה האנרג'ייזר שלנו שפשוט לא הפסיקה לחשוב עם חברי המועצה על הרעיונות היצירתיים ....." אני אוהבת אתכן ומקדישה לכולנו את הפרס הזה כי מגיע לנו....ביום שני הקרוב נצא משלחת מכובדת לטקס בה יכללו :"מפקחת בית הספר, מנהלת בית הספר , יו"ר וועד ההורים,3 תלמידים המייצגים את השגרירים ואנוכי....כולנו נתפנה לכמה שעות מהמולת בית הספר והימים האחרונים....לטובת הטקס המסיים את פעילות השגרירים. אם אתן רוצות לדעת אם היה כדאי, התשובה היא כן כן כן, גם אילולא היה מוגש פרס או אילולא היינו זוכים בו , היה שווה להיות שותפים לעשייה כזו רחבה ,לצפייה בילדים מפעילים ילדים בכזו אמונה ביכולתם , ובכזו הצלחה....אני מקווה שהתוכנית הזו תמשיך להפתיע ולרגש..."אלי אלי שלא ייגמר לעולם....." שבת שלום אבישג

תגובה 1:

אסתיד אמר/ה...

לאבישג ולצוות ביה"ס!
אכן הפרס מגיע לכם בזכות ולא בחסד! עבודתכם המאומצת והמשמעותית נכרת בכל אחד מהמאמרונים שנכתבו על גבי הבלוג הזה. חדוות היצירה והאהבה הן לתלמידים והן לתוכנית קורמים עור וגידים מעל גבי הבלוג. יישר כוח לכולם בכלל ולאבישג על התיעוד המסור של התהליך כולו בפרט. תיעוד כזה מהווה "שגריר" בפני עצמו לעשייה החינוכית ולהטמעת התוכנית. עלו והצליחו
אסתי דורון