תום החתול הכחול על בימת סמילנסקי

היום בבוקר התוודענו בבית ספר לכוחה של המחזה.
רכזת מועצת התלמידים , איילה, בחרה יחד עם המועצה לשגרר את הערך על ידי המחזת הסיפור
" תום החתול הכחול".
אחת מבנות כיתה ב' קיבלה את תפקיד החתול תום.
שאר הילדים היו האחים של תום, חתולי הרחוב, הוריו של תום.
במהלך הטקס התמודד תום החתול הכחול והשונה עם פגיעות רבות ,אף אחד לא רצה לשחק עימו בגלל צבעו השונה... העליבו אותו ,נידו אותו.
הוריו הפנו לו עורף....הגיטרה היתה המפלט שלו, בעזרתה הצליח לפרוץ את כל החומות...
הוא היה צריך לעבור תהליך שלם כדי להיות מסוגל לעמוד מול בני משפחתו שפתאום הכירו ביכולותיו וכישרונו.
תום ששיחקה גיל היתה מדהימה ,שרה על הבמה, כל ילדי בית הספר הריעו לה...
ילדי המועצה שזו להם ההופעה הפומבית הראשונה, שיתפו פעולה .
כשתום עלה להופיע... לבשו כולם אביזרים כחולים,הבמה "בערה" מרוב התלהבות ואהבה...
אחת המורות ניגשה אלי לאחר הטקס ואמרה: "אבישג תדעי לך שאני גאה להיות שייכת לבית ספר ששם לעצמו בראש סדר העדיפויות את הערכים ודרך הארץ" התלמידים שלנו היום למדו לא דרך טקסטים או שינון אלא דרך הצגה מרגשת ומכאיבה המשקפת לעיתים לצערינו את המציאות..."
אחת האמהות שבתה השתתפה בהצגה אמרה לי"אבישג ה"השיעור" הזה יזכר אצלה לכל החיים, זה הרבה יותר מכל שיעור אחר מה שהיא מקבלת פה על הבמה היא לא תקבל מאף שיעור אחר הלוואי
ולי היו נותנים כזו העצמה וביטחון כשהייתי קטנה"
ואני מוסיפה שגם אני גאה להשתייך לבית ספר זה :
השם לו למטרה מרכזית את חיזוק ושיפור האקלים החברתי ערכי בבית הספר.
שבת שלום, אבישג

שונות שונות שונות

חודש מיוחד במינו החל אצלנו בבית הספר.ערך השונות מזמן אצלנו עשרות פעילויות מכל התחומים.פתחנו את החודש בטקס הסיגד המדהים שהרימו המורה למוסיקה הסטארטפית שלנו בשיתוף רכזת המדעים שלנו ,הן אספו את כל תלמידי בית הספר שמוצאם מאתיופיה והמחיזו את החיים באתיופיה,הילדים הלכו ברגל...הביאו את ספר התורה המיוחד, האמהות "כיבסו" בגיגיות על הבמה, הילדים שאלו שאלות....רב העדה הוזמן לבמה לספר על העליה מאתפיופיה ועל החג המיוחד.
בסוף הטקס רקדו כל הבנות מן העדה את הריקוד המסורתי והמקסים וכל תלמידי בית הספר והמורות רקדו איתם ,האמפי רקד ושמח כמו שמזמן לא ראינו...ילדי העולים מאתיופיה חוו חוויה מעצבת ומעצימה,חשו גאווה ,עברו בכיתות וחילקו את הדבו הלחם המסורתי.השונות במראהבלטה,גם בתרבות וחלק מהמנהגים אבל מה שבלט יותר היתה הייחודיות.
בכל כיתות בית הספר פתחו את הערך בדרכים שונות ומגוונות....שירי יהונתן גפן מזמנים עבודה נפלאה על הערך...כך גם חג החנוכה על מוטיב צבעי הנרות,נקודות האור השונות בילדים....ספרי סיפורי ניסים מתהווים להם בחלק מן הכיתות.השגרירים עובדים על הפתעה מדהימה....טקס השונות יועלה על ידי המועצה ביום שישי הקרוב ו"תום החתול הכחול" יקבל במה גדולה ומשמעותית בו....

מעורבות חברתית מקומית ולאורך כל השנה.

הטקס לזכרו של יצחק היה חזק ומשמעותי....דמותו של האדם הלכה והתהוותה לאורך כל הטקס....יום לאחר הטקס שגרירי מפתח הלב לערך מעורבות חברתית הפעילו את כל הכיתות של בית הספר. כל הפעילויות היו סביב מעורבותו החברתית של יצחק רבין והכלי בו השתמשו השגרירים היה ברובו טקסטים .בכיתות הנמוכות עיצבו הילדים לזיכרו מתמונות פתגמים וציטוטים.בכיתות הגבוהות העמיקו השגרירים סביב משמעותו של רצח פוליטי לאורך ההסטוריה והשפעותיו.

התמונות לפניכם....תודה לשגרירים המעמיקים מכיתה ה' של המחנכת טלי.

המלחמה עם הנייר- תגובות ורשמים

לקראת יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין ז"ל החלטתי השנה להפעיל בכיתתי את פעילות"המלחמה" עם הנייר.חילקתי לתלמידיי דפים לבנים ונקיים ביקשתי מכל אחד להביט בדף וחלפש סיבה לכעוס עליו, לאחר מכן ביקשתי שימצאו דרך להראות לדף את הכעס והתחושות הקשות כלפיו.לאחר שראיתי שהמשימה הובנה ותלמידיי באמת החלו לקמט,לקשקש, לקרוע את הדף ביקשתי מהם לעצור ,להרגע לנשום עמוק ולנסות למצוא דרך להשלים עם הדף, להחזירו למצבו הקודם,הראשוני.תלמידי הכיתה היו בהלם מן הבקשה, הם החלו לנסות לחפש את החלקים ,לחבר,להדק,להדביק לישר לגהץ....חלקם הביעו תסכול ולחץ, דיברו לעצמם ,חיפשו טיפקס ...לאחר כצמה דקות ביקשתי שיעצרו ושאלתי האם אפשרי להחזיר את הדף לקדמותו? הם ענו שלא והוסיפו שכלל שהנזק לדף גדול יותר כך גדולה אי היכולת להחזירו למצבו הראשוני.ביקשתי מהם שיתארו בכתב את כל התחושות שחלפו במוחם במהלך הפעילות מהרגע בו התבקשו למצוא סיבה לכעוס על הדף, חלקם כתבו שדימיינו שהדף הוא חבר שהעליב אותם,חלקם סיפרו שהדף הוא אח או אחות שנוהגים לריב איתם הרבה .חלקם דימיינו שזה סתם מישוה שמציק.לאחר מכן סיפרו שחשו כעס רב על הדף והיה להם מאד קשה לחזור לרגיעה כשביקשתי, התסכול שחשו כשלא הצליחו לחבר את חתיכות הדף ולגהצו גם כן נחשף בדיווחים. כשעורי בית ביקשתי שיחשבו מהי מטרת הפעילות? למה דימיתי אנוכי את הדף?ואחרון חביב מה חושבים הוריהם על הפעילות. הם חזרו למחרת עם דווחים מהשטח.הם שיתפו בתובנה שהריב עם הדף מזכיר ריב עם חבר שאתה מאד רוצה שיסלח לך אבל הוא לא סולח או סולח ולא שוכח.הם הזכירו את הסיפור של הגדר עם המסמרים שמשאירים חור כמו צלקת בלב. הם הזכירו כד שנשבר ואף פעם אי אפשר להדביק את החתיכות חזרה.
הם התחברו לפתגמים כגון:"סוף מעשה במחשבה תחילה","החיים והמוות ביד הלשון", "את הנעשה אין להשיב..." "אל תדון את חברך עד כי תגיע למצבו"
הם חיברו את הפעילות לרצח יצחק רבין,לתחושות שהיו לפני הרצח, להסתה ,לאדישות בחברה.

לבסוף הקריאו את תובנות ההורים מן הפעילות.

אני מרשה לעצמי לפרסם תגובה חזקה במיוחד של אמא דרורית...""מאוד אהבתי והתרגשתי מהרעיון המקורי של התרגיל,
חוויה לימודית מעצבת שבה המושג המופשט "כעס" מקבל ביטוי מוחשי ,רק בעזרת דף מחברת פשוט.
בימים בו ה"כעס" ממלא את כותרות העיתונים, אני חושבת שיש מקום לפעילות כזאת שממחישה, באמצעים פשוטים ביותר,מה הם תוצאות הכעס המתפרץ, המידי שבסופו לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ומאוד קשה (ולפעמים גם בלתי אפשרי) לתקן את הנזק ול"ישר את הדף".
אין ספק שחוויה אחת ויזואלית, לא מאיימת, ולא מפחידה שווה אלף מילים...אני בטוחה שלכל ילד שהשתתף בשיעור יישאר הזיכרון של הדף המקומט כשיצטרך להתמודד עם הכעס שלו." בעיני תגובה כזו ממחישה באופן המובהק ביותר כמה משמעותי הוא שיתוף הורים בעשייה שלנו...ולא תמיד חובה שהשיתוף יהיה פיזי בבית הספר.

לפעמים חזקה רמת הידיעה....להתראות אבישג

בחירות למועצת תלמידים - מעורבות חברתית לשמה

לפני כשבועיים החל תהליך הבחירות הכיתתיות למועצת תלמידים בכל כיתות בית הספר.היה זה תהליך רציני וחשוב עבור התלמידים בבית הספר. הם נחשפו למושגים חדשים כגון מצע, מועמד, דמוקרטיה,משטר, הבטחות ללא כיסוי,שוחד בחירות , תעמולת בחירות, מעורבות חברתית והקשר בין הבחירות למשמעות הערך- למדו ודנו על תכונות המנהיג, הציגו את כישוריהם ועל סמך כל אלה התבקשו להגיש מועמדות ולהכין לעצמם מצע אישי. בכיתתי החליטו להתמודד שלושה עשר תלמידים.

בכל יום הפיעו התלמידים בכיתה עם המצע שלהם. מכיוון שדנו על משמעות המושג "הבטחות ללא כיסוי" אף אחד מהם לא הבטיח להאריך את ההפסקות או לשפץ את מגרש הספורט.

חלקם דיברו על הפעלות של משחקים בחורף, הבטיחו לעזור לפתור בעיות חברתיות שיתגלעו בעתיד, הבטיחו להיות קשובים לצרכי הכיתה ולא לייצג רק את עצמם.דיברו על כישוריהם כתלמידים טובים, על אחריותם ,על ביטחונם העצמי.

במהלך אותם שבועיים חולקו בין החברים מדבקות עם שמות המועמדים,נתלו כרזות תעמולה בכיתה, נתלו המצעים על הקיר.

ביקשתי מכל תלמיד שרצה להבחר לעמוד מול הכיתה ומהילדים בכיתה ביקשתי שיגידו מדוע עלינו לבחור דווקא בו.

זאת במטרה להעצים ולחזק את המועמדים בעיקר את אלו שלא יבחרו.

המהלך התברר כמוצלח ביותר, גם המועמדים בינם לבין עצמם לא הפסיקו לחזק,להחמיא ולפרגן אחד לשני."הלוואי ואיקס יבחר יחד איתי,שנינו יחד נוכל לעשות כך וכך..." המועמדים מאד התרגשו לשמוע מחבריהם לכיתה כלכך הרבה חיזוקים וחשבתי לעצמי שלמרות שמן הסתם רק שניים יבחרו, לשמוע כלכך הרבה קומפלימנטים וחיזוקים יתרום בכל מקרה ובלי קשר לבחירות.

יום הבחירות הגיע, כל תלמיד התבקש לרשום על פתק שני שמות ,אחד הבנים נבחר ברוב של חמישה עשר קולות למרות שמספר הבנים קטן בהרבה ממספר הבנות. נבחרה עוד תלמידה ברוב של ארבעה עשר קולות. התהליך בכיתה היה חשוב ומשמעותי, בהוודע התוצאות ניגשו החברים כולל המועמדים שלא נבחרו,חיבקו לחצו יד, חיזקו והחמיאו...

היו גם קצת דמעות של אכזבה, אך בסופו של דבר הבחירה נעשתה בצורה מושכלת ,מכובדת וראויה.

אני גאה להיות חלק ממדינה דמוקרטית, בית ספר הפועל על פי עקרונות הדמוקרטיה וכיתה כל כך ראויה .

עכשיו נותר לקוות שהעשייה כחברי מועצה תהיה משמעותית לפחות כמו תהליך הבחירות הקודם לה.

שנה פורייה ובהצלחה למועצה ולעומדת בראשה איילה,אבישג