הרהורים

היי , אוטוטו שבים מן החופשה...ואני משתפת בהרהוריי.היה לי המון זמן בימים שעברו...כשכולם היו בכנס המדהים במעלה החמישה אני הייתי בטיסה לטורקיה עם בני משפחתי...נפשי התחלקה לשניים : חלק אחד שכלכך רצה להיות שותף לרגעי השיא בין המיצגים המדהימים וחלק אחר שמאד היה זקוק לחופש הזה , עם המשפחה עם החוויות הלא רגילות , עם הפינוקים שמזמן לא חוויתי. אין ספק זו היתה שנה מיוחדת עבורי, לא ידעתי במפורש לאיזה "גלגל ענק"אני עולה...עם השבועות והחודשים גיליתי אט אט כמה גבוה אנחנו יכולים להגיע : בחלומות , בהישגים , בהצלחות ולא אשקר ואומר שלעיתים גם באכזבות....אין ספק שללא צוות מחזק , מחבק , תומך ומאמין הדרך לא היתה אותה דרך והתוצאות אותן תוצאות...תהליכים כלכך מובנים, רציניים ומחושבים נעשים רק כשמסביבך ישנה אמונה חזקה , הן של כותבי והוגי התוכנית והן בבית הספר , מלמעלה , כשמישהו עם כוח מאמין שיש לך את היכולות להניף ,להרים מהלכים כל כך "חלומיים", כלכך נוגעים בהרבה נפשות קטנות של ילדים. כשחושבים על כל מה שעברנו מתחילתה של השנה ועד היום נראה כי מאז ומעולם היתה פה התוכנית המדהימה הזו, נשאלת שוב ושוב השאלה כיצד תיפקדנו בלעדיה ? היא כלכך זמינה ומתחברת , מצליחה לאחד כלכך הרבה מפקחות , רכזות, מדריכות , מלוות וילדים תחת אותה מטריה ענקית של ערכים ותובנות חדשות, אולי לא כולם הגיעו לאותו מקום,ל אותן תובנות ,לאותם מיקודים ולאותם שיאים - אך אין ספק שכובד משקלה של התוכנית מורגש בכל פינה...אפילו בטורקיה פגשתי מורה מבית ספר בצפון הארץ שסיפרה אודות השפעת התוכנית בבית ספרה...ואני , אני כמובן זרחתי...בעלי וילדיי טענו שלכל אורך הטיול לא נראתי כלכך מאושרת ומלאת סיפוק....הרהורים כבר אמרתי? עוד חודשיים להפיץ את הערכים המדהימים...את החידושים ו"השגרירים"....בעיני זה כיף לא רגיל במקביל לעומס הצפוי....
בשנה הבאה מן הסתם זה יהיה יותר קל כי כבר עברנו את ההתחלות,אך האם זה יהיה מרגש ומפעים באותה מידה?זאת נדע רק בעתיד....להתראות אבישג