יום שני, 20 באוקטובר 2008

דו שיח בין הלב לראש לקראת הדרכה

הראש: בעוד כמה ימים את עומדת לקפוץ למים הקרים....
הלב: למים הקרים,למה ? קיבלתי תפקיד ,סומכים עלי...אחרת לא הייתי איפה שאני...
הראש: מה הקשר ? סומכים סומכים אבל בכל זאת מלהיות רכזת בבית הספר עשר שנים להפוך להיות מדריכה ?
הלב:אבל זה מה שרציתי ,חלמתי ,ייחלתי לו...הרגשתי שמשהו חייב לקרות , שיש לי מה לתת , שיש בי את הכוח לסחוף...שאם אני מאמינה במשהו אני אדחוף אותו קדימה עם כל הלב והנשמה....
הראש: בסדר בסדר אל תהיי כזו דרמטית , סך הכל הנחייה קצת אחר הצהריים קצת בבוקר, ושכחת שאין לך יום חופשי? שכלכך היה חשוב לך ? איפה חברות ? בתי קפה ? שופינג....??? מה זהו ? הגיעה התוכנית הזו שגם אני {הראש} וגם את {הלב}מאמינים בה , אז כל האהבות הקטנות שלך נדחקו להן לפינה ?
הלב:אמממממ...נכון שלא קל לי לוותר על היום החופשי ועל קצת שקט אבל לפעמים בחיים צריך לתפוס את ההזדמנויות הקטנות האלה לעשות את הדברים כמו שאת מאמינה ואם אני אמשיך לעשות רק לעצמי, לחברות הטובות ולצוות שלי לא אצליח להדביק באמונה שלי....אני צריכה את זה כמו אויר לנשימה...אז אני מוותרת לפעמים על ההנאות הקטנטנות של היום יום....
הראש: תראי מה זה :לפני שנה הכרתן את והתוכנית והיום ? מאמינה ? את מטיילת לך בין בתי ספר בבוקר, מכינה מערכים ,שקפים , תיעודים.....התוכנית הזו איפשרה לך להפיץ את הבשורה...מה ששנים דיברת עליו הפך להיות בר ביצוע...
הלב:קצת מתקשה להאמין אבל אנשים יקרים בעיקר נשים יקרות עוזרות להאמין....והסביבה שתומכת ? והחברות שמעודדות ונותנות לי כוח ? ו והילדים? והבעל שמפרגן....כל אלו עוזרים לי להאמין....
הראש: נו ותכלס ולאן את בעצם שואפת להגיע ?
הלב: לאן ?לל"ב....ללבבות של כל הילדים , ההורים , המורות , אפילו בגולה...רוצה שכולם כולם יחלמו ערכים... יודע מה ?לא יחלמו יישמו...שאחריות תצא החוצה מהדף....ותהפוך למעשה!
שנתינה תציץ ממגילת אסתר וכל ילד שיראה חבר שחסר לו משהו יקפוץ ויתן לו....חולמת???
הראש: חולמת חולמת אבל אני כבר שלושים ושמונה שנים מכיר אותך.....ואת לא תוותרי אז אני אמשיך לשגע אותך בשאלות....בעיקר בלילה...{כמו עכשיו...}ואת תמשיכי לשכנע אותי בחלומות שלך....
הלב: בכל אופן ואחרי הכל לא תאחל לי בהצלחה במסע הארוך והחדש הזה?
הראש: אאחל אאחל , בהצלחה , אני סומך עלייך שתעשי את זה עם המון אהבה ואמונה ,מכיר מכיר אותך....
הלב:תודה ואזדקק לך מידי פעם אז תשאר ער למעני....
הראש:הגזמת....מה תעשי בלעדיי???
נכתב בשעת לילה מאוחרת כשהראש והלב שלי חגגו בתהיות.....מקווה להרדם אחרי ה"שיחה" הזו לילה טוב אבישג

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

אבישגי,
מההכרות שלי עם הלב והראש שלך ובכלל אני מבינה את כל המחשבות והחששות ויחד עם זאת אני סומכת עלייך בעיניים עצומות שתדעי להפוך את הכל לחוויה שתתרום לך ותגרום להתפתחות האישית שלך. הספקות והחששות וההרהורים לא עוברים אבל העמימות מעצימה את החוויה.
מזמן אמרתי שתפקידך "להפיץ את הבשורה". אז אני שמחה שאת מתחילה ושיהיה בהצלחה!!!!
אוהבת מרב