יום שני, 25 באוגוסט 2008

שיתוף פעולה שהוליד "שיטפון" של טיפות מים מעצימות



היום בהתרגשות רבה ועם פרפרים בבטן עשיתי את פעמיי אל תוככי חדר המורים שלנו עמוסה בחומרים: קלסרים,מחשב נייד, דפי תכנון, תמונות דיסקים וכמובן הפתעות לנשמה....הפעם למרות שבמהלך החופשה נפגשתי עם מורות - חברות מן הצוות התרגשתי יותר מתמיד סוף סוף הגיע הרגע בו עמדנו היועצת ואני מול הצוות וידענו שזה הרגע שלנו. זה הרגע עליו עמלנו בימים האחרונים יחד , עליו כל אחת מאיתנו חשבה בשבועות האחרונים בלילה כשדימיינה כיצד תגרום לצוות להתאהב בחומרים ,לשעוט קדימה, להאמין שיש לאן לשאוף ,להתקדם ולפרוץ גבולות מוכרים.בתוכנית שלנו היצירתיות היא שם המשחק ככל שפעולות השגרירים הצעירים יהיו יותר ייחודיות ומלאות דמיון ויצירתיות כך ייושמו ביתר קלות הערכים עליהם מושטטת התוכנית ।היועצת פתחה בסבב הכרות ייחודי כל חברה בצוות קיבלה עוגת רוגעל'ך עליה הונח שלטון קטן עם האיחול רוגע- לך!
והיתה צריכה להציג עצמה ולהוסיף משהו שלא ידענו עליה....משהו שעוזר לה להרגע....הסבב עבד נפלא הבנות שיתפו ללא ציניות במה שמרגיע אותן :ממים זורמים במקלחת עד ילדים בבית, הצוות הבוטח סביב, המנהלת המובילה, המקום הישן והבטוח ,תחושת הגעגוע לאקשן,לונה פארק ורכבות הרים ואכן הגוון היה רב היועצת סיכמה את הדברים ושיקפה את האוירה הנעימה שחשנו במהלך הסבב .
אז הגיע תורי: הדבקתי על הלוח דלי גדול ויפה שיצרה המורה לאומנות שלנו,פתחתי בשאלה :למה דווקא דלי? התשובות היו מקסימות: כי אפשר למלא , כי אפשר לדלות מתוכו,כי יש בו מקום להכיל....
אז הקראתי קטע יפה על מילוי הדלי באנרגיות חיוביות שעושות טוב אחת לשנייה , וביקשתי מכל חברת צוות לכתוב על "טיפת מים" מנייר ,מהי התרומה שלה לדלי? מכישוריה, מיכולותיה מעוצמותיה האישיות הטיפות התמלאו בזו אחר זו הדלי כוסה בעוצמות אדירות כמו: אמונה ,טוב לב ,יכולת השפעה ,רצון , אהבה, כוחות נפש, אהבת האדם, אהבת הילדים,מקצועיות, חום, אמינות,הגינות ועוד ועוד...הבנות עצמן התלהבו מכל הרעיון מייד ביקשו להעתיק את הדלי....ליישם את הפעילות באסיפת ההורים הראשונה....היועצת ואני הבטנו אחת בשנייה וחייכנו :השלב הראשון הוכתר כהצלחה!
עברנו לשלב השני:התחלתי לספר לבנות את הקטע "מיומנה של משתתפת במסע אל הלב"של שוש שירי ।
סיפרתי זאת בהתלהבות שכמעט חשתי עצמי אורזת ויוצאת לטיול שנתי....הבנות היו קשובות...ואז......השמעתי את השיר"יותר" של עדנה לב וביקשתי מן הבנות שיכתבו על גבי מפתח צבעוני מה עשתה לנו בבית הספר כניסת התוכנית, מה היא שינתה ? היכן נגעה בנו ? בילדים ? מה למדו על עצמן יותר ?? הבנות הקשיבו לשיר ובמקביל כתבו , קיבלתי מפתחות מלאים במילים כמו :השיח הבית ספרי התפתח, הערכים קיבלו מקום מכובד, השפה בבית הספר השתנתה לטובה, התפתחה אצל הילדים נתינה קבלה ושיתוף, הועשרנו ברעיונות ....אספתי את המפתחות, חברה טובה תלתה אותם על חוט דק ואותו תלינו סביב הדלי מלא הטיפות הטובות כמובן שהמורות ביקשו שאשלח להן את השיר במייל....ונוצרה אוירה נעימה ורגועה בזכות מילות השיר המקסים"יותר אהבה ,יותר אמונה יותר..
המשכתי לתאר את מסגרות התוכנית ,שילבתי את "מפגשים מלב אל לב" כשכאן הצטרפה אלי היועצת והדגימה מקסים את הקשר בין תוכנית כישוריי חיים למפתח הל"ב -"דיאלוג מורה תלמיד " הוסבר והודגם דרך מצגת בליווי הסבריה של היועצת המקסימה שלנו।אז פתחתי ב"טיפול" מיוחד לשגרירי מפתח הלב לקראת חודש תשרי תחת ערך שיתוף והשתתפות, הבנות העלו רעיונות כדי להציגם לבחירת התלמידים...הועלו באמת רעיונות ייחודיים ונפלאים....רק מחכה לחשוף אותם בפני הילדים בכתה ,במועצה במסדרי הבוקר- שיפעילו חשיבה ויבחרו את הרעיון המדבר אליהם .עייפות
אך מחייכות חילקתי לחברותיי את הסימניה המפורסמת של "שיתוף והשתתפות" , טקסט מנויילן נוסף שאהבתי עם פנייה אישית של אמון שלי בחברותיי המורות -שאין לי ספק שיחד נצליח להתניע את התוכנית ולקדם את התלמידים עוד צעד אל עבר האופק....חילקתי שוקולדים לסיום מתוק וקיבלתי המון פירגון אהבה ואמון....תודה לכן חברותיי היקרות , תודה לך מנהלתי היקרה על האמון והתמיכה...תודה לך יועצת יקירה על שיתוף הפעולה הפורה ביננו שהביא להצלחת היום।
ויש תמונות,עינכן הרואות!

יום שלישי, 19 באוגוסט 2008

יכולת תגובה

פנו אלי חברות רבות שניסו להגיב ולא הצליחו......
שיניתי את השיטה....אין צורך בזיהוי.....
ספרו לי אם הצלחתן...מחכה לתגובותיכן,אבישג

"הבשורה"על פי מפתח הל"ב

היי , בדקות האחרונות חזרתי ממפגש החשיפה בראשון לציון.....מה אומר ומה אספר......

כזאת נהירה מאז יציאת מצריים לא ראו...רכזות ,מורות ונשות חינוך שונות שהגיעו בהמוניהן והוכיחו ברגליהן עד כמה התוכנית תפסה תאוצה....אז נכון יהיו שיאמרו "המנהלת שלחה אותי......" ובכל זאת כשיצא לי בהפסקה לשוחח עם בנות מוכרות ולא מוכרות , נשמע היה כאילו כולן רוצות , מבקשות : "תנו לנו עוד מזה....מהמתוק מתוק הזה...."
שאלו שאלות , התעניינו , בררו מתי מתחילה ההשתלמות , שכנעו אחת את חברתה להגיע:
"תבואי זה חשוב תקבלי המון רעיונות לצוות שלך....תתחדשי שם....." "בואי נבקש להשתלם יחד....."
נרשמה התלהבות מהמצגת המושקעת , מסרט השגרירים שהוקרן, מהשיר"יותר"של עדנה לב.
חשנו באויר את הלבבות נפתחים....המדריכה שלי הגיעה במיוחד מכפר סבא לעזור בחשיפה , אבל זה ממש לא משנה שהיא לא מראשון,היא פשוט דיברה בשפה שלנו....היא הצליחה לגרום לבנות לפתוח את הלבבות להתרגש ולרגש....בנות שכתבו שבאו רק לקחת חומרים ,פתאום ביקשו לשנות וכתבו סימן שאלה....
אני באופן אישי נהנתי מכל רגע....{מזמן לא "דיברתי ושיתפתי"אז שמחתי על ההזדמנות....}
אני מסכמת את החשיפה כהצלחה כבירה।
ומודה לכל המנחות והמדריכות שבנו את הבוקר המפרה.....אבישג



יום שבת, 9 באוגוסט 2008

מפתח הלב ,האם ההצלחה של השנה הראשונה תוכל לשכפל את עצמה

היי, היד מדגדגת , רוצה לשתף, רוצה לספר, רוצה לתאר....אז החלטתי לכתוב גם אם עדיין לא חזרנו אל הכתות , אל בית הספר, אל חיוכי התלמידים אשר יזכו לפתוח שוב את הקלסר החדש שהיה שקוף ודק ובמהלך השנה ביקשנו המחנכות להפכו לקלסר קשיח המסוגל להכיל את כל הדפים החשובים.
החופש מתקרב בצעדי ענק אל סופו....ימי ההערכות בדרך, עיצוב קירות הכתה, המסדרונות , המפגש המחודש עם חברותיי לצוות, עם המנהלת , המזכירה ,מנהל התחזוקה , עם כל זאת שלא כמו בכל תחילת שנה הפעם אני מתרגשת יותר, חשה מן תחושת חגיגיות באויר, מרגישה מצד אחד בטוחה יותר כי התוכנית מאחורי מלפניי ומצדדיי- נותנת גיבוי מלא למהלכיי כמחנכת וכמובילת הצוות אל עבר ההצלחה ומצד שני החששות שלא מרפים : האם נצליח לשכפל את ההצלחה של השנה הקודמת ? האם הצוות ישתף פעולה באותה מידה ? האם החברות החדשות שמצטרפות לצוות שלנו יצליחו "להדבק בחיידק" כמונו בשנה החולפת ? האם נרגיש שהתקדמנו כמה צעדים ונצליח להפגיש בין כתות מבתי ספר שונים לשיתוף ? להחלפת דיעות ? לקבלת רעיונות ? האם נמצא את המקום ,הזמן וההזדמנויות לשלב את רזי התוכנית במפגשי הורים ,מורים ותלמידים ? האם חברותיי לצוות תשכלנה להבין שמשחקי ההכרות מתקשרים באופן ישיר לתכני ערך חודש תשרי-שיתוף והשתתפות ואין צורך לשחק משחק בנפרד מהתוכנית אלא ברור שבכל משחק הכרות צריך לבוא אלמנט של שיתוף והשתתפות? ....האם נצליח "לפזר" את אבק הקסם של התוכנית לא רק בתוך בית הספר אלא גם מחוצה לו? האם טקסי החגים בבית הספר ישתלבו\יתאחדו עם ערכי התוכנית?
כל אלו ועוד עולים להם במחשבותיי , המגירות בשולחן העבודה שלי כבר נקיות - מחכות לחידושים האגדיים שבדרך:ללוח השנה המדוגם, לדיסקים הצבעוניים והאטרקטיביים , ליום החשיפה שטומן בחובו הפתעות מכל הסוגים והמינים ,לשיתוף בין הרכזות שאני כלכך מתגעגעת אליו....לחיבוק הגדול שיצרה ויוצרת התוכנית । אני חוזרת לשאלה בה פתחתי בכותרת " האם נשכיל לשכפל את ההצלחה " ? שואלת ולא מתאפקת שלא לנסות לענות...עם כל הרצון,הגעגועים האמונה והכוחות של כולנו ,נצליח!...אז חברות בואו נתחיל כבר, המסך אט אט עולה - התפאורה מוכנה ....שבוע טוב אבישג

יום ראשון, 13 ביולי 2008

מפגש מלב אל לב

ככה באמצע החופש הוזמנו לנו למפגש נעים מלב אל לב בפסגה ברמת גן....נכנסתי עם חברתי אל תוככי החדר השקט ופגשתי נשים יקרות ומשמעותיות שהכרתי לראשונה רק בשנה האחרונה אך הרגיש לי כאילו הכרותינו מעמיקה וארוכת שנים...."פגישת מחזור " שכזו....אט אט התקבצנו לנו בוגרות בית יציב מכמה מחזורים כשלכולנו עניין משותף "מפתח הלב" .כמובן שאחרי חיבוקים וזיכרונות ניגשנו לפעולה....שיתפנו בחוזקות , גם בקשיים שחווינו....קיבלנו "טיפים" אחת מן השנייה....למדנו על בשרינו את התוכנית המדהימה לשעות הפרטניות - "מפגשים מלב אל לב" - סטארט אפ חברתי מדהים שכאילו כותבות הסטארט אפ קראו את מחשבותיי ומחשבות חברותיי ופשוט הכינו לנו תוכנית משודרגת לקבוצות של 5 ילדים מכל הסוגים , המינים , הגילאים והיכולות....ישבנו בקבוצה עם המנחה מן האגדות במרכז הונחה סדרת התמונות האמורות ליצור את הגירוי הויזואלי לילדים בקבוצה...מעבר לתמונות ישנה ההדרכה לנו המחנכות , כל תמונה יפה מקודמתה, כל כותרת מלווה באיורים כלכך כלכך פתוחים ומלאי הבעה . רק תחלמו ואנחנו כבר נגשים ...זו הגישה....אנחנו כאן בשבילכן...זו התחושה עליה דיברו הבנות...."חשנו השנה שהיתה לנו כתובת , היה למי לפנות , היה לנו גב...קיבלנו תגמול על ההשקעה...מה שלא תמיד היה...ואמרו לנו תודה ולא רק במילים - אלא בטקסים , בתעודות , בפרסים בנחשולים של אהבה , תשומת לב ומילים חמות ...סוף סוף הדברים קיבלו מסגרת , לא עוד פעולות ספונטניות ללא מטרה מוגדרת , ללא יעדים ברורים"...ובעצם כולנו מה אנחנו רוצות\חולמות\מקוות\מאמינות??? שלילדים יהיה טוב, ורגוע ונעים משמעותי מלא ונכון - בבית הספר, בכתה, בהפסקה ובשיעורים, כאילו הם ילדינו הפרטיים ולא פחות מכך....
חלומות גדולים? תלוי את מי שואלים! מבוגרת מחזור א' בית יציב מפתח הל"ב 2008

יום שני, 30 ביוני 2008

מנהג "הפינייטה" בסמילנסקי כמעט כמו במקסיקו



רצינו בכתתי לסיים את השנה בצורה מיוחדת , אחרי מסיבת הסיום המוצלחת שהיתה לנו . אחת האמהות שבמקור היא ממקסיקו הציעה לי כבר במחצית השנה לקיים מנהג שנקרא "פינייטה" , כשידעתי שאחד התנאים להצלחת בניית הפינייטה הוא עבודת צוות {לדבריה}והתנאי השני הוא התנהגות בטוחה במהלך הפירוק שלה.ועוד שערך חודש סיון הוא בעצם העבודה הצוותית וערך חודש תמוז הוא בטחון ובטיחות הזכרתי לאותה אמא את הצעתה...היא כמובן נענתה בשמחה . ביום שלישי האחרון היא הגיעה , הילדים התבקשו להביא עיתונים מהבית. היא הביאה לכתה לב טופ , הם צפו בסרט המתאר את בניית הבובה , סוגי בובות , התהליך, המנהג {הפירוק בעיניים עצומות ועם מקל ארוך}, השיר המתאים....לאחר שהבינו מהי מטרת העבודה המשותפת חילקנו אותם לקבוצות על פי סדר התהליך : קבוצה חותכת ניירות ,קבוצה מדביקה את עיסת קמח והמים על הבלון הגדול ,קבוצה מדביקה את הניירות ,קבוצה של מובילים מקבוצה לקבוצה...נהנתי לראות אותם מבינים עד כמה כל תפקיד הוא בעל חשיבות ומשמעותי להצלחת מבצע "הפינייטה". הכתה עבדה במשך כשעתיים . ביום שישי הגיעה האמא שוב לכתה כדי לקשט עם הילדים את הבובה היפה. בביתה היא שידרגה אותה ו......מילאה אותה בממתקים. היום יום שני לפני חלוקת התעודות הגיעה האמא עם הפינייטה הענקית ,הליצנית הכתומה והיפה....יצאנו לחצר המרכזית . הילדים שרו את "שיר הפינייטה" ואחד אחד כוסו עיניהם כשהם מנסים עם מקל לפוצץ את הבובה התלויה מלמעלה....כל ילדי הכתה ניסו {צחקו ,כיוונו אחד את השני ,חיכו לרגע ההתנפלות על הממתקים הנופלים.....}....כולל אותי....לבסוף המנהלת שלנו מתי, נקראה למשימה ובכמה מכות הולמות הבובה נפתחה וממנה יצאו עשרות סוכריות ,ממתקים וחטיפים. כל תלמידי הכתה אספו לעצמם בשקיות קטנות את האוצר....החגיגה הגיעה לסיומה כמו גם השנה....תודה לכם כתתי המקסימה על רגעי הקסם...אוהבת אתכם אבישג

בטוחים בחופשה





ביום שישי קיימנו מפגש בוקר אחרון לשנה זו, נושא המפגש היה "בטחון ובטיחות" בחופשת הקיץ.ילדי בית הספר כולו קיבלו אפודים זוהרים מרכזת זהירות בדרכים שלנו מאשה. לאחר מכן נציגי כתות ה' שהם אלה שיפתחו את השנה הבאה במשמרות הזה"ב , הסבירו לילדי בית הספר את משמעות האפוד הזוהר, את הרווחים בשימוש בו ,נתנו עצות לילדי בית הספר לגבי חצייה בטוחה ונסיעה בטוחה באופניים ומייד כשהם סיימו המורה למוסיקה שלנו פתחה במופע : שיר עם תנועות המדבר על חציית כביש נכונה . כל ילדי בית הספר עמדו מול נציגות משתי כתות ה' ועשו את אותן התנועות...היה משובב לב לצפות ב 400 תלמידים רוקדים ושרים בנושא זהירות בדרכים ,עכשיו נשאר רק לקוות שילדי בית ספר סמילנסקי ישמרו על עצמם במהלך החופשה....כך גם שאר ילדי ישראל...חופשה נעימה ובטוחה אבישג