רציתי לשתף בחוויה שעברנו אתמול בערב -בחדר המורים.
הגענו ל"השתלמות מוסדית" בערב סגרירי וקר, שהפך לערב מאיר ומלא חום ואהבה...
את המפגש פתחה אבישג-רכזת חינוך חברתי בבי"הס,היא בחרה לפתוח בקטע כתוב העוסק ב"נתינה"ערך החודש{האולימפיאדה המיוחדת} ,שריגש את כולנו והעלה דימעה קלה בעיני מהתרגשות.
בהמשך ,כל אחת קיבלה מאבישג שוקולד עטוף בעטיפת מלאך -ואני שאלתי את עצמי ,מי המלאך -אנחנו או אבישג...
ואז הגיע רגע ה"אמת" בו אבישג העניקה לכל אחת מאיתנו מחמאות אישיות כתובות על כרטיסיה ,מושקעת ומנויילנת,כך שאין מצב שתהרס ...
אבישג הקריאה לכל אחת את "נקודות האור " שהיא מוצאת בה, וקיבלה בתמורה חיבוקים ,נשיקות,כפיים ואהבה.
חדר המורים התמלא באור והאנרגיות היו מרוממות את הנפש.
מצאתי לנכון לשתף אתכן ,כי לדעתי אלו הם רגעי החסד הקטנים שהופכים את העבודה המטורפת שלנו למשהו טוב ,מעלים על פננו חיוך והופכים את חדר המורים לבית -משפחה.
בהמשך עבדנו בצוותים בנושאים חשובים ואני הרגשתי שהפתיחה מלאת ה"נתינה" וההרגשה שאנחנו "שוות" ובעלות ערך כפי שהציגה בפנינו אבישג ,תרמה מאוד לעשייה ולקבלה בין חברות הצוות.
לכן אני מברכת את אבישג על היוזמה ועל היכולת לראות בכל אחת מאיתנו את האור הקטן שבה ומזמינה כל רכזת באשר היא להדליק את "מדורת השבט" שלה בבי"הס,
יישר כח והמון אהבה
איילה מסמילנסקי
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה