יום שישי, 1 בפברואר 2008

אחריות להישגים בבית ספרינו

היום חילקנו תעודות בבית הספר ,השנה החלטנו לעשות שינוי ,בכל שנה היינו מכריזים במסדר הבוקר פעם בחודש על שניים שלושה תלמידים מכל כתה שהצטיינו בתחום כלשהו...עברו כברת דרך וכו' , השנה בעקבות כניסת התוכניות החברתיות המורות הרגישו שהן עושות הרבה בעניין החברתי ולכן לאחר חודש הוחלט להפסיק את החלוקה המייגעת...ולעשות זאת בכתות האם- התעודות החברתיות והחיזוקים נעשים דרך "כוכבי מפתח הלב"תעודות הצטיינות ,חייכנים .......לקראת חלוקת התעודות חשבנו לתת בכל זאת תעודת הצטיינות לימודית לילד\ה מכל כתה שגילו אחריות להשגיהם.המנהלת קראה לילד המצטיין מכל כתה הגישה לו תעודה מקסימה ,המציינת את האחריות אותה גילה במהלך המחצית, ו....הפרס הוא ארוחת בוקר ישראלית {לכבוד שישים שנה למדינה} בחדרה של המנהלת שלנו. {ביצים קשות, סלט ירקות, לחמים טובים , גבינות ,חומוס בורקסים קטנים,זיתים ,שוקו ...} והפרט הכי מרגש : אחת הילדות שנבחרה חולת צליאק -אסור לה לאכול גלוטן ,המחנכת גילתה אחריות ,הודיעה על כך למנהלת שלנו ושתיהן דאגו להביא לאותה תלמידה פיצה ללא גלוטן ,עוגה ללא גלוטן ולחם מיוחד עבורה, מה אם לא זה ,נקרא לגלות אחריות? הילדים זרחו בחדרה {התמונות משקפות}...בכתה שלי אמרו תלמידים בשביל לאכול עם מ' המנהלת שלנו צריך להשקיע כמו י' שלנו....אז...מנוחת צהריים ושבת שלום מאבישג שגאה להשתייך לצוות כזה

תגובה 1:

mora אמר/ה...

אבישג היקרה,
האחריות היא אולי שלנו אבל המסירות היא שלך ללא ספק.
כשבקשת מאיתנו המורות לכתוב למה לפי דעתנו תוכנית מפתח הלב כל-כך הוטמעה והפכה לתרבות בית ספרית,כתבתי שאין ספק שבראש ובראשונה זה בזכותך הרכזת: מלאת חיים, כריזמטית ו"חיה" את התוכנית בכל עשייה שלה.
את כל-כך חיה את התוכנית והופכת אותה ל"חיה" עבורנו והפוסט שכתבת ממחיש זאת.
בעצם המללת את מה שנעשה בבית הספר ותירגמת את העשייה לערכים של מפתח הלב ובכך את עוזרת לנו המורות להבין בצורה מעמיקה יותר את ההטמעה של הערכים.
אני חושבת (מקווה) שכל מורה שקוראת את הבלוג עוצרת לרגע וחושבת: המורה הזאת גילתה אחריות לקושי הבריאותי של התלמידה שלה. אילו קשיים יש לתלמידים שלי שאני צריכה לגלות אחריות לגביהם? ולאו דווקא קשיים פיזיים, בריאותיים.
זאת בעצם הלמידה שהבלוג שלך מזמן למורות הלמידה מתוך ידע מקצועי מעשי שנוצר בשטח.
ומי כמונו יודע שכשמדברים אל הילד בגובה העיניים הוא מבין יותר טוב.
והרי כולנו ילדות לא? אז ה"דיבורים" שלך בגובה העיניים שלנו המורות מתוך העשייה בטוח עוזרים ומקדמים את הטמעת התוכנית.
אז תודה.
מה דעתכם? האם הבלוג של אבישג מזמן לכם למידה מסוג אחר?